לקיבוץ בית העמק הגעתי לראשונה כנח"לאית בשנת 1983 וגרתי בו תקופה גם לאחר השירות הצבאי. היות ובהמשך נישאתי לבן הקיבוץ, גורלי נקשר למקום. מאז, המשפחה והקהילה המקומית הם חלק מהחיים שלי, גם אם רובם לא יודעים או מרגישים את זה.
קיבוץ בית העמק נוסד בגליל המערבי בינואר 1949. חלוצים, בעיקר עולים מהונגריה וגם קבוצות של יהודים אנגלוסקסים, התגבשו יחדיו והקימו יישוב לתפארת. כיום, מתגוררים במקום כ 700 תושבים. 340 מהם חברי קיבוץ ומועמדים לחברות. כשמונים שנה לאחר העלייה על הקרקע, לאחר תהליכים ושינויים רבים, חברי וחברות המשק מתלבטים איך להמשיך ולשמר את ההיסטוריה והמורשת המקומית.
כיצד קהילה משמרת היסטוריה מקומית? מי אמון על השימור? איזו מורשת מעוניינים לשמר? האם יש לשים את הדגש על המורשת הבנויה? על מסורות? על ערכים?
בביקור האחרון שלי בקיבוץ התבוננתי בשאלות הללו, נפגשתי ושוחחתי ואלה הרשמים והמחשבות שלי.
שימור המורשת הבנויה
שימור מורשת אדריכלית לא מתרחש מעצמו, הוא מתחיל מכוונה, מהחלטה ומפעולה של אנשים.
לגבי בית העמק, אציין ראש וראשונה את האדריכל פרדי כהנא. פרדי חבר קיבוץ בית העמק, הוא הכוח מאחורי עיצוב התשתית הבנויה של הקיבוץ. הוא אחראי לתוכנית המתאר של בית העמק ותכנן מבנים מרכזיים בקיבוץ. פרדי הוא אחד מהאדריכלים המשמעותיים של התנועה הקיבוצית והיה שותף לתכנון עשרות קיבוצים חדשים ומתחדשים, כתב ספרים ומאמרים על אודות האדריכלות הקיבוצית והיה שותף להקמת ארכיון האדריכלות של התנועה הקיבוצית. לפרדי יש מקום חשוב גם בהקמת הארכיון הפנימי של בית העמק ובתיעוד החומרים בו.
לרגל ציון יום הולדתו ה – 99 (!) נחגג בבית העמק אירוע לכבוד פועלו המקצועי של פרדי כהנא בו השתתפו מאות עמיתים וחברים למקצוע ולדרך.
באירוע, שהתקיים באולם מופעים ששימש בעבר חדר אוכל, אמר ההיסטוריון מוקי צור: "לזכותו של פרדי – הקים מודרניזם יוצר. השאיר את הבתים הישנים של הערבים שהיו במקום… יש אנשים ששומרים. גם שומרים על המסורת, גם על המסורת של הקידמה, גם על המסורת שיונקת באהבה את הכוח להתגבר על ההפקרות"
פרדי כהנא עצמו הסביר בבהירות את תפיסתו לגבי חשיבות תכנון יישוב כך שיחזק קהילה.
בעיני, רוח המקום של קיבוץ בית העמק מושפעת מהמבנים שפרדי כהנא תכנן ובנה, וגם שימר… הקיבוץ הוקם על חורבות יישוב ערבי בשם כוויכאת שהתפנה עם קום המדינה. עד היום בלב הקיבוץ עומדים מספר מבנים שהיו בו אז. לאורך השנים נעשה בהם שימוש חדש. כיום: סטודיו לציור, מוזיאון ארכיאולוגי ועוד. אחד האתגרים היא התמודדות עם הסוגייה האם ואיך משמרים את המבנים הללו, בהווה ובעתיד.
שימור וחידוש מתחם המכבסה הישן של הקיבוץ הוא פרויקט של השנים האחרונות. אחראית עליו האדריכלית לירז גרוס, בת המקום. מבני משק ציבוריים ששימשו מכבסה, יצאו משימוש, עוצבו מחדש ומתפקדים כיום כמבנים למסחר זעיר ולאירוח. שם המתחם ומספר אלמנטים אדריכליים שומרים על הזיכרון וההיסטוריה ולא מבטלים או מטשטשים אותם.
שימור ערכים ומסורות
כמו הרבה קיבוצים, גם בית העמק שינה את פניו בעשרים שנה האחרונות. יחד עם זאת, הקהילה בקיבוץ משמרת מסורות, ערכים והיסטוריה. הנה מספר דוגמאות:
יצירות קיר של ילדי הקיבוץ. נתחיל במחווה גלויה לעין: בכל שנה, ילדי הכתה בשנת הבר מצווה, מכינים מתנה לקיבוץ. בהנחיית המורה המיתולוגית לאומנות, לאה פרנקל, נהגו הילדים במהלך השנים להכין יצירות חימר, פסיפס או אריגה שנתלו על קירות בתי הציבור של הקיבוץ. בארכיון בית העמק יש תיקיה שמתעדת את היצירות כולן זו אחר זו. ערכים של חלוציות, חקלאות, ציונות, יהדות, ישראליות ושותפות מגולמים ביצירות אלה.
שלטי מורשת על בתים מיוחדים או ותיקים. לפני כעשרים שנה פרדי כהנא יזם את פרויקט "בתים מספרים" שבא לידי ביטוי בשילוט המתאר את המבנים ההיסטוריים של הקיבוץ, תפקידם והסיפור אודותם. חלק מהשלטים כבר דהו ויחודשו בקרוב. השלטים מספרים את סיפור ימיו הראשונים של הקיבוץ ומעניקים לבנייני היישוב רקע ומשמעות.
אירועי תרבות וחגים משותפים. שימור מסורות וערכים הוא חלק חשוב בשימור מורשת של מקום. לא ארחיב על כך הפעם בשל קוצר היריעה, עם זאת חשוב לציין שבבית העמק ממשיכים לחגוג יחדיו את חגי ישראל ואירועים נוספים.
בעניין זה אזכיר באהבה את פועלו ומורשתו של החבר בנימין (בוג'ה) יוגב ז"ל, שהיה איש תרבות עברית והנהיג בבית העמק ובתנועה הקיבוצית בכלל, קבלות שבת, לימוד וטקסי חגים ומועדים. הוא השפיע עלי מאוד בהקשר הזה.
ועדת התרבות מאוד משמעותית בבית העמק עד היום. חברי וחברות הועדה, לאורך השנים, הם האנרגיה המניעה את ארגון אירועי החגים והמועדים ושומרת על המסורת הקיבוצית וגם מחדשת אותה. בנוסף, אחת לשנה בתחילת ינואר, יש התכנסות גדולה לציון "חג המשק", יום העלייה על הקרקע, בו מוזמנים לחגוג גם בני משפחה ותושבים שגרו במקום בעבר. כבר כעת נערכת הקהילה לחגיגות ה- 80 שיתקיימו עוד שנתיים וחצי.
ארכיון בית העמק
שום דבר לא הכין אותי לביקור המרגש בארכיון הקיבוץ. תמיד ידעתי שיש מוסד כזה אבל רק לאחרונה ביקרתי בו. כאמור, בבית העמק יש מודעות לתיעוד ההיסטוריה המקומית. מאז ומתמיד הקהילה פעלה לצילום, תיעוד ולאיסוף חומרים.
העוסקים במלאכה ומובילי הטיפול בארכיון היו אלה: תחילה ברני סיל ז"ל, שגם צילם וערך סרטונים מהימים הראשונים ומחיי הקיבוץ, אחר כך אסתר פלד ז"ל, אחריה, במשך שנים רבות, החברה מיצ'י ויט ובהמשך שימשה בתפקיד שלומית גרוס. כל מי שדברתי איתו בשבועות האחרונים ציין את מקומו המשמעותי של פרדי כהנא בפיתוח הארכיון. כעת ורד לבון היא זו שמנהלת את הארכיון ומביאה אותו היישר לעידן שלנו.
נפגשתי איתה לשמוע מה יש במקום, איך משמרים ערכים, מסורות וזיכרונות של קהילה.
ורד לבון , חברת הקיבוץ, היתה מורה בבית הספר האזורי של קיבוצי הסביבה ובשנים האחרונות לקחה על עצמה את ניהול ארכיון בית העמק.
הארכיון ממוקם בלב קריית החינוך שבטבור הקיבוץ, במבנה מרווח ששימש בעבר כיתות לימוד. על המדפים המרכזיים קופסאות מסודרות מלאות חומרים היסטוריים. באחד הארונות הופתעתי לגלות אוסף גדול של תיקיות אחידות: תיקיה לכל משפחה ובה נשמר תיעוד כל מה שנכתב עליהם או על ידם בעלוני הקיבוץ. זה פרטי ומאוד מסקרן! בפינה אחרת בחלל נוסף ישנם חפצי וינטג' מקסימים שגרמו לי להתפעל בקול. וואו!
מדי פעם ורד מקבלת ממשפחות החברים אוספי צילומים של חברי משק שנפטרו וגם כך הולך וגדל הארכיון.
כיום, אחד מהפרויקטים החשובים של ורד לבון הוא הכנסת חומרי העבר השמורים בארכיון הפיזי למערכת דיגיטלית. הקיבוץ רכש והם משתמשים בתוכנה Idea. סורקים תצלומים ותעודות ומתייגים.
מערכת דיגיטלית נוספת שפתוחה גם לציבור היא "ציר הזמן", אותה ראיתי גם בארכיונים ומוסדות אחרים. ורד "מארגנת את העבר" ומכניסה את המידע שקיים כדי שיהיה ניתן לשלוף אותו בקלות.
מי משתמש בחומרי הארכיון? ראשית, חברות וחברי ועדת תרבות. הם שולפים מוצגים וצילומים לצרכי הפעולות הקהילתיות; ילדי הגנים – לקראת אירועי חג המשק; בני הנעורים פועלים בעיקר בחדר ההנצחה ובפעילות של החינוך המשלים משחזרים סצנות היסטוריות בהשראת תצלומי עבר.
איך מתקשרים את הארכיון לציבור בבית העמק? הכלי הכי משעשע ואפקטיבי לדעתי היא חידה היסטורית שבועית שנשלחת לחברים בקבוצת הוואטסאפ המקומית. ורד מחברת חידה המבוססת על אירוע שקרה בקיבוץ בעבר וחברי המשק מתבקשים לענות ולבחור תשובה מתוך מספר אפשרויות. לאחר שענו – ורד שולחת את התשובה הנכונה, כולל תעוד ממוסמך. החידה הזו גורמת למעורבות ולתגובות רבות ואנשים משתתפים, נהנים ולומדים. המורשת נשמרת.
הנה דוגמא לחידה שבועית שנשלחת לחברים מארכיון הקיבוץ:
לסיכום,
בבית העמק יש מודעות לשימור מורשת. יש השקעה בארכיון, בשימור מבנים ובשימוש חדש בהם ויש חשיבה על מהלכי שימור מסורות והעברתם לדורות הבאים.
כעת מדובר בקיבוץ על הקמת ועדת מורשת שתחשוב על הדברים כדוגמת השאלות שאני מעלה כאן, ובוודאי תארגן את הדברים בצורה מסודרת וחכמה לקראת השנים הבאות.
בהצלחה
איפה? קיבוץ בית העמק, מועצה אזורית מטה אשר, ישראל
המקום: בית העמק
למי איכפת? לחברי וחברות הקיבוץ לדורותיהם ולאוהבי הקיבוץ כמוני…
רוח המקום: בית מטופח לקהילה חזקה וליברלית בגליל. ארץ ישראל היפה והמתחדשת
למי שרוצה להעמיק:
עוד על הממצאים הארכאולוגיים בבית העמק ועל הממצאים והכתבים של חבר הקיבוץ, הארכיאולוג ד"ר רפי פרנקל ז"ל
קיבוץ בית העמק הוא יישוב במועצה האיזורית מטה אשר. גם בימי התנ"ך, מצוין כחלק מגבול נחלת שבט אשר : וְשָׁ֨ב מִזְרַ֣ח הַשֶּׁמֶשׁ֘ בֵּ֣ית דָּגֹן֒ וּפָגַ֣ע בִּ֠זְבֻלוּן וּבְגֵ֨יא יִפְתַּח־אֵ֥ל צָפ֛וֹנָה בֵּ֥ית הָעֵ֖מֶק וּנְעִיאֵ֑ל וְיָצָ֥א אֶל־כָּב֖וּל מִשְּׂמֹֽאל: (יהושע פרק יט פסוק כז)
אתר האינטרנט של קיבוץ בית העמק + מסע על ציר הזמן – סיפור מקומי, בית העמק
עוד פוסט שלי על המסרת סיפור מורשת מורכב, בארה"ב
יש לך הערות או מחשבות על הכתוב? משהו לתקן או להוסיף? אפשר לכתוב לי ממש כאן למטה, או במייל: ofra.palmer@gmail.com
להשאיר תגובה