הכניסה לכפר הנוער עיינות מובילה אותנו אחורה בזמן. במרחק חצי שעת נסיעה מתל אביב, לא רחוק מנס ציונה, נמצא מרחב כפרי גדול בו עצים גבוהים נותני צל, בתים לבנים ומטופחים, בסגנון הבינלאומי, פרוסים במרכז ועל המדשאות פסלי חוצות מודרניים ומרשימים. לכל פינה במקום הזה ניחוח של ארץ ישראל הישנה והטובה. בעת הזו – אתרים כאלה מעודדים אותי.
ביקרנו במקום בימים האחרונים של חופשת הקיץ. הכפר שקט, עדיין ריק מתלמידים ויכולנו להתהלך בשבילים, להביט ולהתרשם. למקום הזה יש היסטוריה!
כפר הנוער עיינות יחגוג בקרוב מאה שנה להיווסדו! הוא נוסד במרץ 1930 על ידי ויצ"ו ומועצת הפועלות של הסתדרות עובדים הכללית, על אדמות שרכשה קק"ל. המייסדת המיתולוגית והמחנכת המובילה היא הפמניסטית ולימים חברת הכנסת, עדה פישמן מימון. הכפר תוכנן על ידי אדריכל ההתיישבות ריכארד קאופמן. בתחילת הדרך שימש כבית ספר חקלאי לנערות ולאורך השנים היה מוקד לחינוך בני נוער עולים. כיום לומדים במקום כ 350 תלמידים ותלמידות, רובם במסגרת פנימייה. רבות נכתב על עיינות ותוכלו לקרוא על כך בקישורים שצרפתי למטה.
הפעם נפגשנו עם מייסדת ארכיון כפר הנוער עיינות איילת עמית יהודאי כדי לשמוע ממנה על עבודתה כארכיונאית. ובזה אתמקד כאן.
בת המקום
איילת עמית יהודאי היא בת המקום. אמנם נולדה בכפר עזה, אבל התגוררה בעיינות בילדותה ובנעוריה, היות ושני הוריה היו אנשי חינוך ועבדו במקום. אביה, חגי יהודאי, בעצמו בוגר כפר הנוער החקלאי בעיינות, חזר למקום כמדריך פנימיה לאחר שירות צבאי ולימודים באקדמיה. בשנים לאחר מכן התמנה למנהל ושימש בתפקיד "מנהל המוסד" במשך עשר שנים(1986-1976).
"גדלתי במקום הזה. אני הבת של חגי, שספג את הערכים במקום הזה ואני ממשיכה את המורשת, כי זה מה שהנחילו לי…… זה מקום שאני ניזונה ממנו. זה מקום שגדלתי בו. יש לי גם חוב למקום הזה..." אומרת איילת עמית יהודאי
הקמת הארכיון ע"ש חגי יהודאי – חוויה מתמשכת של גילוי
הארכיון של עיינות נוסד בשנת 2019, לאחר שהוקם מוזיאון במבנה הרפת הישנה בכפר, בסיוע המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הארכיון מהווה שלוחה שלו. נועם שפר, שניהל את כפר הנוער בזמנו, פנה למשפחת יהודאי כדי לקבל מידע ועזרה לקראת חגיגות ה- 90 למקום ובסופו של דבר הציע לאיילת להתמסר להקמת הארכיון.
הכניסה לעולם הארכיונאות: לעשות משהו שיש לו ערך
לאחר הפניה הזו, איילת התגייסה למשימה. היא אומרת: " …הרגשתי שזו חובה מאוד נעימה כלפי אבא שלי, לעשות את הדבר הזה….היה לי ברור שאם הוא מסתכל מלמעלה….הוא מאוד מרוצה מהדבר הזה… זה נתן לי תחושת נחת פנימית שאני עושה משהו, שיש לזה ערך. יש לזה ערך למקום וערך עבור אבא שלי".
איילת מספרת שתמיד עשתה דברים בעלי ערך גם לקהילה סביבה. היא התגוררה במקומות רבים בארץ. עסקה בשיווק, עבדה בתחום התיירות ובמשך עשר שנים היתה אמנית פעילה וניהלה קהילת אמנים בעיר מודיעין. בנוסף, היא למדה מדע המדינה ויש לה תואר שני בלימודי תרבות. את כל הנסיון המקצועי הזה והרקע האישי והמשפחתי שלה היא מביאה לתפקידה הנוכחי בארכיון.
כמובן שחשוב ללמוד ולהשתלם. את זה עמית יהודאי עושה במסגרת האיגוד הישראלי לארכיונאות מידע שמארגן קורסים והשתלמויות ומפעיל פורום של ארכיונאים.
בניין ישן הפך למקום קסום
כאמור, הארכיון נמצא במרכז הכפר, ליד ה"מוזיאתר" והמבקרים במוזיאון יכולים להיכנס בתיאום, גם לארכיון. הבניין עצמו הוא מבנה היסטורי שנבנה בשנת 1930 ועבר מאז המון גילגולים. בתחילה היה מחלבה, אחר כך ששימש כבית קירור וכמתחם למשרדי ענפים שונים ולאחסון.
איילת הפכה את הבניין הישן למקום לקסום. כל בוקר היא מדליקה מסך דיגיטלי גדול ועליו מוצגים צילומים מימיה הראשונים של עיינות. מסביב ארגזים ותיקיות, שולחנות עבודה, מחשבים, מכונות סריקה וצילום. על הקירות מפות, צילומים, תעודות ודוגמאות לכלים אותנטיים. החומרים נגישים ונמצאים גם דיגיטלית על ציר הזמן.
אוצר אינסופי של תיעוד היסטורי
כיוון שמדובר באתר בן כמאה שנה, נמצאים במקום המון חומרים היסטוריים. כתבים, כרטיסים ויומנים של המייסדת עדה פישמן מיימון, מסמכים של בית הספר, תעודות תלמידות, מסמכים ביורוקרטיים. אבל גם ציוד ישן, מכשירים מהמשק החקלאי והמון צילומים. איילת מספרת שמדי פעם כשנעשים שיפוצים בבניינים הוותיקים של הכפר, מגיעים אליה ארגזים עם אוצרות מימים עברו. ואז היא והצוות נכנסים למהלך של פענוח וקטלוג.
בנוסף, לא פעם קורה שמשפחות של תלמידים לשעבר, עובדים או בוגרים מביאים אליה צילומים, תמונות, יומנים או תעודות ומבקשים להציג ולהתייעץ.
"זו התרגשות מאוד גדולה. את מגלה אוצרות"
איילת עמית יהודאי
מעניין שהדברים שאיילת דיברה עליהם בכאב הם דווקא המוצגים שהיא יודעת שנעלמו. כמו שער ברזל ישן, פוחלצים ועוד. ידוע שחלק מהמסמכים הועברו בעבר לארכיון הציוני, ארכיון לבון או לגנזך המדינה. אך יש כאלה שלגביהם היא "לא יודעת שהיא לא יודעת". אבל כעת, כל תעודה או חומר היסטורי שמתגלה – איילת מאמצת בנחישות.
מטרות: להפיץ ידע וערכים ולחזק תחושת שייכות וגאווה מקומית
הארכיון מיועד להציג את ההיסטוריה של המקום לציבור, לחקור ולהפיץ את הידע אודות הפעילות של מייסדת הכפר עדה פישמן מיימון. ובנוסף, ליצור תחושת זהות אצל התלמידים, לחזק את תחושת הקהילה בקרב מי שלמדו במקום בעבר וליצור גאווה מקומית בקרב העובדים בכפר הנוער.
למי מיועד הארכיון?
ראש וראשונה המקום מיועד לתלמידי מערכת החינוך המקומית של עיינות. התלמידים מגיעים ועושים עבודות חקר, דרך כך מתחזקת תחושת השייכות שלהם למקום.
משתמשים נוספים הם בוגרי המוסד או תלמידים שלמדו במקום בעבר. "הם אומרים שזה היה המקום הכי משמעותי בחיים שלהם. המקום המעצב, המקום שהשפיע על התעסוקה שלהם, על מי שהם, וכן, על הערכים שלהם". אומרת איילת עמית יהודאי.
חומרי הארכיון מיועדים גם לצורך מחקרים, אבל הנושא הזה יתרחב בעתיד, כשכל החומרים יהיו מקוטלגים בצורה טובה יותר.
איך מנגישים את המידע לציבור?
האתגר הוא לא רק לאסוף חומרים לסרוק, לתעד ולקטלג. אלא בעיקר להחליט איך להנגיש את הדברים לציבור. את זה עושה איילת במספר דרכים:
- מנהלת קבוצת פייסבוק, בת 3,400 עוקבים. שם היא מעלה אנקדוטות וחומרים ומייצרת דיאלוג פתוח עם חברי הקבוצה, הקהילה שלה.
- יוזמת או שותפה להפקת אירועי תרבות בכפר, בהם חושפים ומשתפים תכנים רלוונטיים.
- מארחת באופן קבוע בארכיון סיורים של מבקרים "תיירות פנים" ומתעניינים.
- הארכיון פתוח כחלק מפעילות ליל הארכיונים. ואם לא השתתפתם בעבר – מאוד מומלץ!
- הנגשת החומרים גם באמצעות אתר סיפור מקומי – בו מוצגים חומרים רבים ויש גם שיחות מוקלטים עם בוגרי המוסד.
משאבים ואתגרים
אי אפשר לסיים את הדברים ללא התייחסות לאתגרים של עבודת הארכיונאית. ויש כאלה. ראשית תקציב הארכיון מצומצם. וגם, איילת מודה שהחומרים מאוחסנים בתנאים לא מיטביים.
לגבי המשאב האנושי – צוות הארכיון מונה גם ארבעה מתנדבים ומתנדבות שמגיעים אחת לשבוע. הם מכירים היטב את עיינות כי עבדו או למדו במקום בעצמם. לכן, העשייה ההתנדבותית שלהם בסריקה, פיענוח וראיונות היא מקצועית ולא רק טכנית. הידע שלהם משמעותי מאוד.
וכעת, אנסה לסכם את התרשמותי: אילו כישורים ומיומנויות צריכה ארכיונאית?
- תשוקה לדבר – זה נראה לי מפתח מהותי. בלי זה אפשר לטבוע בחומרים ולהתייאש.
- הכרות עמוקה עם חומרי הארכיון המגוונים. כדי לעשות חיבורים והקשרים.
- מיומנויות וניסיון חיים עשיר: כתיבה, הדרכה, שיווק, קשרי קהילה ותכנון אירועים.
- הכשרה מקצועית לגבי שיטות וכלי עבודה ארכיונאית בסיסיים וחדשים.
- יצירתיות בתקשור החומרים החוצה. כלי עבודה חשוב
- נכונות לריצה למרחקים ארוכים. להקים ארכיון ולתפעל אותו – זה תהליך ארוך. אפשר לומר: מפעל חיים.
וכמו שאיילת אומרת: "זו התרגשות גדולה. כל הזמן יש חוויה של גילוי"
איפה? כפר הנוער עיינות, מועצה אזורית גן רווה
המקום: ארכיון עיינות ע"ש חגי יהודאי
למי איכפת? איילת עמית יהודאי – מנהלת הארכיון, צוות כפר הנוער, העובדים והבוגרים וכל חובבי ההיסטוריה של המקום.
רוח המקום: חוויה של גילוי אוצרות. מודעות לערכה של היסטוריה מקומית וחשיבותה בחינוך הדור הבא.
להעמקה לגבי ההיסטוריה של עיינות:
– מצגת לגבי תולדות כפר הנוער עיינות שפורסמה במגזין מורשת ארץ . חלק ב' של המצגת . תחקיר וכתיבה ד"ר יואל פיקסלר
– על ארכיון עיינות באתר ישראליאנה, מאת ד"ר עוז אלמוג
כתיבת תגובה