חדוה מהלכת בשבילים של שכונת מעוז אביב ונראית לי כמו פיה קהילתית. היא מגיבה בחיוך לאדם שמתייחס לכלבה שלה בבית הקפה המקומי, מתעכבת כדי לסדר ספרים בספרייה הקהילתית וגם נעצרת לשוחח עם שכנה שפונה אליה בעניין דחוף שקורה בשכונה. חדוה מעורבת בכל מה שקורה, יודעת אילו תכניות בינוי מתוכננות בבית הספר, איפה העירייה רוצה לסלול שביל אופניים, מדווחת לעירייה כשהעורבים שוב נחתו על הפחים הפתוחים ופיזרו את הזבל על המדרכה ומארגנת את התושבים כשנדרשת פעולה ממשית.
את חדוה יערי פגשתי לראשונה באמצעות הרשת החברתית המקוונת. אחר כך נפגשנו פנים אל פנים, הקליק היה מיידי וגם הבנו שיש לנו מספר חוויות חיים משותפות. היות ואין כמו להכיר אדם בסביבת מגוריו, חדווה עשתה לי סיור הכרות בשכונת מעוז אביב ואני הראיתי לה מקרוב מה חדש ברחובות פילדלפיה.
כבר שנתיים שאני עוקבת אחרי הפעילות העירונית של חדוה, מתרשמת מהנחישות, מקו הפעולה המגובש והאידאולוגי ומהיוזמות המסקרנות שלה לפיתוח עוצמה של תושבים ושל הקהילה.
סוף סוף הצלחתי לשבת ולראיין אותה עליה עצמה, על מנת להבין "איך היא עושה את זה", ולהביא לכם מספר עקרונות פעולה חשובים לפעילים עירוניים.

כאורבניסטית, איך את פועלת כיום? מעודדת אזרחות פעילה
נתחיל בזה שחדוה חברה בועד השכונה שלה במעוז אביב. מתוקף כך היא מעודכנת, פעילה ויוזמת קשר עם עיריית תל אביב לגבי ענייני השכונה.
חדוה מאמינה שסיורים שמובילים תושבים בעיר הם כלי לעידוד מעורבות ולאקטיביזם, לכן היא מלמדת תושבים לפתח סיורים בעיר. לדבריה, באמצעות הסיור האזרח והאזרחית מנכסים מחדש את העיר שלהם ואת המרחב בו הם חיים. כשאנחנו מספרים את הסיפור האישי שלנו ואת החוויה האישית שלנו זה קובע איך אחרים ילמדו על השכונה שלנו ומה יחשבו עליה.
איך את מלמדת אנשים לפתח סיורים?
"בחזון שלי לכל תושב בארץ מגיעה ההזדמנות לרכוש כלים על מנת לספר את הסיפור של המקום שהוא חי בו". אומרת חדוה. "אני מאמינה כי סיפורים הם האמצעי העתיק ביותר לחיבור בין אנשים ושילובם עם הליכה הופכת אותם לחוויה רב-ממדית. לכן, פיתחתי קורס שהוא ארגז כלים לתושבים שיוכלו לספר את הסיפור שלהם דרך סיור מרתק שיובילו. לקורס קוראים מסיפור לסיור – ארגז כלים לתושב לבנייה ולהובלה של סיור עירוני, ואני מציעה אותו לרשויות מקומיות ולארגונים אזרחיים".
הקורס מסיפור לסיור, הוא כלי ליצירת חוסן אישי וקהילתי, מחזק זהות ושייכות מקומית, בונה רשת שיתופי פעולה, מעודד כלכלה מקומית, יזמות חברתית והתבוננות ביקורתית וסקרנית על הסביבה היומיומית.
בחודש יוני הציגה אותו בכנס "קיימות וקהילה" של מרכז "השל", עיריית ירושלים והאביטוס, והוא מופיע באינדקס 21 כלים לחוסן קהילתי של מרכז השל . הנה הקישור לפרסום.
בנוסף, חדוה היתה שותפה בהנחיה של בואו נלך על זה – קורס סיור בעיר בהובלת תושבים. הקורס החלוצי של עיריית תל אביב, נולד ביוזמת תושבות מהצפון הישן של תל אביב ומובילה אותו קרן גוטליב, רכזת קיימות במרכז קהילתי מגיד.
במקביל – חינוך. חדוה מנחה בפרויקט חדש נוסף של העירייה – מתכנני העיר הצעירים. את הקורס יזמה ומרכזת אדריכלית השימור הבכירה עדי רוז. הקורס מאפשר לילדים בבית ספר יסודי להתנסות בתכנון מרחב עירוני, לעשות תהליך חקר אישי של הקהילה והשכונה במהלכו הם מתכננים חלק מחצר בית הספר והעירייה בונה בהשראת התכנון שלהם.

חדוה, איך הגעת לתחום העירוניות?
אני אוהבת את החיוניות של העיר. כל חיי חייתי בערים: ירושלים, תל אביב, לונדון וניו יורק… ובעצם כבר מילדות העדפתי את העיר על פני הפרברים או הכפר. בהמשך למדתי אדריכלות ובמקצועי אני ארכיטקטית.

איך הפכת לאקטיביסטית עירונית?
"הפעילות הציבורית שלי התחילה כשעברתי לשכונת מעוז אביב בתל אביב. זהו מקום שהוא חלק מהעיר ועם זאת יש לו מאפיינים קהילתיים שהם פחות טיפוסיים לעיר.
מיד כשהגענו, התחלתי ליצור רשת קשרים בינאישיים בתוך השכונה. כל החושים שלי היו פתוחים במטרה להכיר את השכנים שלי, למצוא אנשים שיש לי איתם תחומי עניין משותפים. מאוד מהר גיליתי שכנות, שלי סגל-שקד וקרן יעבץ, שחלקו איתי חלום להקים גינה קהילתית שנוכל לגדל בה ירקות עם השכנים והילדים, לעשות קומפוסט.
מצאנו את עצמנו יוזמות ומקימות את הגינה הקהילתית הכי גדולה בעיר. הגינה קיימת ופעילה כבר 12 שנה. בחמש שנים הראשונות הייתי הרכזת הקהילתית של הגינה. תחילה בהתנדבות, אחר כך בשכר סימלי.
במקביל, הרחבתי את המעורבות שלי בשכונה ומחוצה לה. התנדבתי לועד השכונה, הייתי שותפה להתארגנות פעילי גינות קהילה בישראל ולקידום התחום של גינות קהילה עירוניות ברמה מקומית וארצית. בעקבות הפעילות, הוזמנו לקחת חלק בניסוח מסמך המדיניות הראשון של עיריית תל אביב לגינות קהילתיות.
בשנת 2012, נסענו לשליחות משפחתית של ארבע שנים בלונדון. שם החלטתי ללמוד הנחיית קבוצות, על מנת לרכוש כלים כדי לשכלל את העבודה שלי עם הקהילה.
יחד עם חברה מהארץ שהיא אדריכלית נוף, רויטל שושני, פיתחנו והובלנו בלונדון סיורים מקצועיים לעשרות מתכננים מישראל שבאו ללמוד על קיימות עירונית.
בסיום השליחות יצאנו למסע משפחתי בעולם, למשך שנה. במהלכו עשיתי מחקר עצמאי בכל עיר שהגענו אליה ונקודת המבט שלי התרחבה. כשחזרנו מהטיול שבנו לשכונת מעוז אביב.
מאחר ובלונדון הפכתי להיות מובילת סיורים עירוניים, כשחזרתי החלטתי שאעשה זאת גם בישראל. בניתי סיור שמספר את השכונה שלי והובלתי סיור במסגרת פסטיבל הליכות ג'יין: הקיבוץ הסודי בתל אביב ."
השנה, מעבר לסיורים בשכונתה, חדוה הובילה את צוות התושבות שהפיקו את פסטיבל הליכות ג'יין בתל אביב יפו. הודות להילה הראל שפעילה בשכונת פלורנטין ובסביבה, ולכעשרים תושבים שהתנדבו כמוהן למשימה, זכו מאות חובבי ערים להתבונן על העיר מזווית אחרת מהרגיל.
מהן הליכות ג'יין?
הליכות ג'יין הוא פסטיבל עירוני בינלאומי החוגג את המורשת והרעיונות של העיתונאית, הסופרת והאורבניסטית ג'יין ג'ייקובס (1916-2006) . ג‘ייקובס קידמה את התפיסה שתושבים הם ה-מומחים למקום בו הם חיים ועודדה אותם לצאת ולהוביל הליכות ברחבי עירם. היא ראתה בהליכה פעולה חברתית, הליכה כמחאה, כמעשה המשפיע על הסביבה, הליכה החושפת רובד עלום בחייה של העיר ועוד.
מאז פטירתה, מתקיימים בכל חודש מאי בערים שונות בעולם, סופי שבוע של הליכות חינמיות המובלות על ידי תושבים. משנת 2011 גם בישראל.

מהם עקרונות הפעולה שלך כאקטיביסטית עירונית?
התושבים הם שותפים. התושבים הם הם העיר ולא רק תפאורה בעיר. התושבים יוצרים את העיר והופכים אותה למה שהיא ועליהם להיות שותפים בכל דבר שקורה בעיר.
התושבים הם המומחים למקום בו הם חיים. מי שרוצה איכות חיים חייב לקח חלק בהשפעה על החיים שלו, אפילו שזה גוזל זמן אישי. אני מאמינה שכל מי שמעורב יכול להשפיע!
ובמיוחד, כשפועלים יחד, לתושבים יש כוח וניתן להביא שינוי. "אקטיביזם של מקלדת" לא מספיק. האתגר הוא לצאת החוצה, להיפגש, ליצור רשת קשרים קהילתית – שכונתית – עירונית ולהניע עוד אנשים לפעולה. כיוון שמדובר בתהליכים ארוכים ולעיתים מתסכלים, חייבת להיות אופטימית.
מה חשוב לעשות כדי להיות פעילים ומשפיעים בעיר?
ללמוד! חשוב להיות מחוברים למה שקורה בעיר, בארץ, בעולם בנושא עירוניות. אנחנו חלק מאקוסיסטם ודברים שקורים במקום אחר יכולים לסלול עבורינו את הדרך ולהעשיר אותנו. תזכרו שאתם לא לבד! כמוכם, יש עוד אנשים בארץ ובעולם שרוצים לקדם עירוניות טובה ושפויה ויש המון מה ללמוד מהם.
הכירו את המנגנון ואת מוקדי הכוח בעיר וזכרו שגם אנשי העירייה הם בני אדם. פנו אליהם בצורה מכבדת, גם אם לא תמיד תסכימו איתם. חשוב לשמור על תקשורת המאפשרת שיח מתמשך.
ליצור רשת קשרים. היו פתוחים, דברו עם אנשים והקשיבו לקולגות, לתושבים ולשכנים שלכם וגם לעצמכם. טוו לכם רשת קשרים אישית , קהילתית ומקצועית, כי אורבניזם אי אפשר וגם אין טעם לעשות לבד.
ההקשבה תעזור לכם לשרטט את מפת השותפים והכוחות הפועלים במרחב שלכם. כך תוכלו להבין מי השותפים שלכם במשימה אותה תרצו לקדם, לדייק את המטרות שלכם, את האתגרים ולחשוב איך אפשר להתגבר עליהם ומי יכול לתמוך בכם.
לבנות צוות פעילים. בעירוניות, על מנת להשפיע חייבים לפעול בצוות עם שותפים! שינוי קהילתי אינו בר קיימא אם עושים אתו לבד. וזה גם כיף לפעול יחד! מיצאו שותפים ופעלו יחד כצוות. קחו בחשבון שהאקטיביזם מאוד שואב, בדרך כלל הוא נעשה בהתנדבות… לכן, שימו לב לאיזונים, חלקו את המאמץ עם השותפים שלכם כדי לשמור כוחות.
============================
עד כאן הדברים של חדוה. זה סיפור על אכפתיות, מעורבות והרבה הרבה יוזמה. מקווה שתקחו מזה תובנות לפעילות העירונית שלכם.
אם אתם רוצים יותר פרטים על הסיורים של חדוה ועל הקורס מסיפור לסיור שהיא מעביר תוכלו לפנות ישירות אליה. במייל hedva.yaari@gmail.com, או בטלפון : 054-4697571
ואם גם אתם אורבניסטים ואקטיביסטים ורוצים לספר לכולם את הסיפור האורבני שלכם בבלוג שלי, כיתבו לי. Ofra.palmer@gmail.com
שנה טובה לכם ולערים שלכם!

כתיבת תגובה