כל מי שרוצה לראות שוק אמיתי, חי ותוסס, משפחתי ומסקרן כדאי לו להכנס לשוק רדינג בפידלפיה. השוק הזה הוא אחד השווקים המקורים הכי מקסימים והכי מוצלחים בארצות הברית. אני מתה על השוק הזה! אני, ועוד 7 מליון מבקרים בכל שנה….
סיבוב בשוק רדינג במרכז פילדלפיה, כמו בעוד שווקים ציבוריים עירוניים הוא חוויה רב חושית. וכשזה עובד טוב, השוק מהווה אבן שואבת לתושבים, לאורחים ולבעלי עסקים.
השבוע פגשתי את אנוג' גופטה, Anuj Gupta , מנכ"ל שוק רדינג טרמינל בפילדלפיה ואני מביאה לכם את תפיסת עולמו ואת התובנות שלו לגבי איך הופכים שוק למרחב עירוני רלוונטי ומצליח חברתית וכלכלית.
—-
שווקים עירוניים מעסיקים בשנים האחרונות אורבניסטים וגם כלכלנים, סוציולוגים ומתכנני ערים. מדוע? משום שככל שמספר התושבים בערים הולך וגדל, האתגר של אספקת מזון טרי ובריא באופן סדיר לכל אותם אנשים הוא עצום.
ארגון Project for Public Spaces מקדיש לנושא תשומת לב מיוחדת. באתר שלו תוכלו למצוא מידע רב על שווקים עירוניים. ואם זה מעניין אתכם כדאי שתדעו שכנס בינלאומי בנושא שווקים ציבוריים יתקיים בלונדון בחודש יוני הקרוב.
אנחנו רואים בשוק מרחב עירוני חיוני. לשוק תפקיד חברתי וקהילתי עתיק יומין. גם בעת המודרנית שוק מוצלח הוא הלב הפועם של החיים בעיר. הוא מספק תעסוקה לאנשים רבים ומזון טרי לעשרות ולמאות אלפים נוספים ויכול להיות גם משאב תיירותי לעיר.
שווקים טובים מספקים חוויה גדולה יותר מסה"כ דוכני המזון שבם. את זה אפשר למצוא בכל סופרמרקט.
בשוק רדינג לדוגמא, יש משהו נוסף. יש שם קסם. ממה עשוי הקסם? או אם נהיה פרקטיים:
איך הופכים שוק למרחב עירוני מוצלח?
את זה באתי לגלות במפגש עם אנוג' גופטה, Anuj Gupta , מנכ"ל שוק רדינג טרמינל, בפילדלפיה. ההרצאה ניתנה במסגרת סדרה של הרצאות בתכנית לימודי החוץ של אוניברסיטת טמפל.
מכאן אני מביאה עיבוד של דבריו:
חתיכת היסטוריה – מסורת של שנים
שוק רדינג חוגג כיום 125 שנה להיווסדו. המקום מהווה חלק בלתי נפרד מהזהות של פילדלפיה. השוק עבר המון גילגולים, עליות וירידות. אם אתם חובבי ההיסטוריה אתם מוזמנים לקרוא על ההיסטוריה של שוק רדינג בקישור.
הפעם אתייחס לדרך בה הפך שוק רדינג למקום כל כך מוצלח ונחשק במאה ה- 21.
מי בעל הבית של השוק?
בשנות השבעים מרכז פילדלפיה היה איזור בנסיגה. הבתים מתפוררים, העזובה בכל מקום, מקום מסוכן, עיר רפאים. גם השוק היה במצב מוזנח, מסוכן ולא הגייני. רוב בעלי העסקים עזבו, כמו גם הקונים. המהפך חל בתחילת שנות השמונים. מרכז הכנסים חדש שנבנה בסמוך הפיח רוח רעננה והנהלת מרכז הכנסים לקחה בעלות על המקום. היא השקיעה בו סכומי כסף גדולים ויחד עם כספי קרנות ציבוריות השוק חודש. בשנת 1995 הבעלים, מרכז הכנסים, יזם הקמת מלכ"ר מונתה הנהלה חדשה, שהחלה לנהל את השוק. וכך, השוק מנוהל היום בהצלחה על ידי גוף ללא כוונת רווח.
תמונת המצב כיום – מספרים
היום פועלים בשוק 80 עסקים קטנים, רבים מהם עסקים משפחתיים. אין בשוק עסקים שהם חלק מרשת. המקום מספק עבודה ל 350- 400 עובדים. 7.3 מליון בני אדם מבקרים בשוק מדי שנה. זהו מספר עצום. בכל שנה נערכות קניות בשוק בסכום של 60 מליון דולר. תחשבו מה זה עושה לכלכלה המקומית.
רוח וערכים
אחד המשאבים של שוק רדינג זה הגיוון האנושי שלו. בשוק תמצאו א.נשים ועובדים מכל דת, כל עדה ותפוצה. המגוון הגדול הוא חלק מהכוח ומהיופי של השוק. גופטה לא הזכיר כמעט את הדוכנים של בני האיימיש שנקראים כאן "ההולנדים". אבל הם אחד התבלינים המיוחדים של השוק על תלבושתם המסורתית (טיפ למקומיים: הם לא מגיעים לשוק בימי ראשון).
מקום כבוד לבעלי העסקים – את הסקירה שלו התחיל גופטה בכך שנתן לאחת מבעלות העסקים שבשוק לספר על העסק שלה. זה הרשים אותי. הוא שם את העסקים במקום הראשון. וטוטסי, אחת מתשעה ילדים למשפחה אירית סיפרה כיצד שמונת האחים שלה מחזיקים כיום בשלושה עסקים בשוק ואיך הם הגיעו לזה.
גופטה לא דיבר על תמהיל העסקים למרות שזה ידוע כאחד המפתחות להצלחה. ועם זאת דיבר על רוח המקום, המשפחות, הגיוון האנושי והנגישות לקהילה. הוא דיבר גם על האתגר של השוק בעידן הנוכחי – התחרות הגדולה. העובדה שנפתחו רשתות מזון וסופרמרקטים רבים באזור וכמובן העלייה בקנייה המקוונת.
" המשימה שלי היא למצב את השוק כך שישמור על תחרותיות מבלי להתפשר על הנשמה שלו." Anuj Gupta, מנכ"ל שוק רדינג, פילדלפיה
איך עושים את השוק רלוונטי, תחרותי ושומרים על רווחיות?
זה מה שאמר המנכ"ל:
דואגים למרחב נקי ובטוח. זה הכי בסיסי. לכן בשוק משקיעים הרבה בנושא ניקיון, בטיחות וביטחון. לשוק המקורה עשר כניסות מכיוונים שונים. אין שם שמירה ואין סינון. אך על מנת להיערך להתמודדות עם איומים עשו תרגולים למקרה של אירוע טרור. (זאת בעקבות הטבח בפיטסבורג)
פתוחים לחדשנות ושומרים על הייחוד של השוק. הרצון שכל מי שמגיע לשוק יקבל חוויה מיוחדת, שונה מכל מקום. לכן הם מנסים לחדש. לאחרונה הכניסו לשוק דלי(קטסן) טבעוני. הראשון מסוגו בפילדלפיה.
משקיעים בנגישות מכל הסוגים.
ראשית כל – נגישות פיזית. כיום השוק כל כך גדול וגדוש שגם לוותיקים קשה לנווט בשוק. יש הרבה אנשים, המון דוכנים זה מבלבל. מה עושים? מפעילים פרויקט שנקרא שגרירי השוק. תלמידים באוניברסיטת טמפל שלומדים תיירות ואירוח מסייעים למבקרים להתמצא בשוק. בנוסף, צוות השוק הקים האב של שירות לקוחות. הם פיתחו כל מיני שירותים שיקלו על הקונים, כגון מקום לאחסנה זמנית, כולל בקירור של הקנייה שלך. לאחרונה גם החלו במכירה און ליין וגם משלוחים לבית.
שנית, קשרי קהילה – מתוך הרצון ליצור תחושה של נגישות השוק לציבור ובמטרה להביא לקוחות למרחב השוק, החלו במספר שיתופי פעולה עם קהילות ספציפיות. השוק רואה את עצמו כמרכז קהילתי והוא מפעיל תכניות שונות לקהילה. אנשי השוק התחברו עם ארגוני תושבים מצ'ינה טאון, קהילה סינית שגרה קרוב לשוק, קהילות של שחורים, של פיליפינים ועוד קהילות ויחד איתם יוזמים אירועים חגיגיים מותאמים לכל קהילה וקהילה, כולל הדגמות בישול, אמנים והפנינג כזה.
פרויקט נוסף Braking Bread Braking Barriers . עניינו של הפרויקט להביא קהילות של מהגרים שלא מכירים זה את זה או הם בקונפליקט לבשל יחד, להכיר לשוחח. משהו מאחד. במשך השנה אנשי התכנית עבדו עם 12 קהילות. בישלו, ואחר כל אכלו יחד ושוחחו. הפרויקט נעשה גם עם הפליטים הסורים מתוך אמפטיה לקשיים שלהם.
דבר שלישי – חדשנות דרך מתן הזדמנויות ליזמים מקומיים. מעט מאוד בעלי עסקים עוזבים את השוק ואין הרבה מקומות חדשים. מה עושים בשוק כדי להתחדש? כדי לתת ליזמים חדשים אפשרות להתנסות, כדי שהשוק ינסה בעצמו רעיונות חדשים וכדי שהיזמים לא יקחו על עצמם סיכון כספי מוגזם, השוק איפשר הכנסת עסקים פופ-אפ. זאת אומרת, עסקים לתקופה מוגבלת. בחלק מן המקרים הם גם מסייעים בהכשרה של יזמים עסקיים קטנים.
בעתיד הקרוב מתוכננים פרויקטים של הרחבת השוק המקורה לרחוב לצידו, הוספה של מקומות ישיבה, גם על המדרכה, הוספת דוכנים של מזון ושל אומנים מקומיים. איזה כיף יהיה פה!
אילו שווקים אתם אוהבים? אני אוהבת את שוק הכרמל ושוק מחנה יהודה. שוק בוקאריה בברצלונה זכור מאוד לטובה. גם לשוק רמלה ולשוק ראש העין יש בעיני קסם מזרח תיכוני מיוחד. לחצר השוק בכפר סבא אני חוזרת שוב ושוב ולא רק לשתות בירה ג'יימס, אלא גם לקנות ירקות ופירות. חברה הפנתה את תשומת ליבי לשוק תלפיות בחיפה ואני רושמת לי לבקר בו בקרוב. עוד הצעות?
לסיכום – סוד הקסם של שוק מוצלח
אם מנסים לפענח את סוד קסמו של שוק מוצלח, כדאי לחפש מוטיבים כמו תשתית של ערכים, עסקים משפחתיים, גיוון אנושי, קשר לקהילה, נגישות פיזית, ניהול ששם במרכז את הלקוחות ואת המוכרים, נקיון ובטיחות כתנאי בסיסי וחדשנות כתנאי הכרחי להתפתחות ולהתמודדות עם תחרות.
קחו צידה לדרך מספר קישורים שימושיים:
- כתבה באתר של PPS עוסקת באיכויות שיגרמו לשוק ציבורי להפוך למקום מוצלח: העסקים, המקום, התמהיל, המטרה, המרחב הציבורי, הקשרים, הכלכלה, הערך והניהול.
- כנס השווקים הגדול יתקיים ביוני הקרוב בלונדון https://publicmarkets.pps.org
- לחצו כדי לשמוע את אנוג' קופטה מדבר על השוק כחלק מקמפיין גיוס תרומות.
- כתבות נוספות שלי על שווקים עירוניים: שוק אור יהודה, שוק רמלה.
אצא לי הצ'וקה!
רוח המקום 
כתיבת תגובה