כן, נעלמתי קצת. נסעתי הרבה בזמן האחרון. הייתי בישראל, אחר כך ברחתי מהקור של פילדלפיה לעבר החוף המערבי וביליתי מספר ימים נפלאים בסן פרנסיסקו. כל נסיעה כזו היא הזדמנות להביט בעיר נוספת וללמוד ממנה.
בכל מקום שאני מגיעה אליו ורוצה להכיר אותו מסקרן אותי להבין מה אומרים השכנים, גם מעבר למילים.
בפוסט קודם כתבתי על איך לזהות אופי של שכונה? ומאז התחלתי לעקוב אחר מסרים כתובים שמופיעים ברחוב, המסרים שדרכם ניתן להבין מה הלך הרוח בשכונה, ברחוב.
אני לא מתייחסת הפעם למסרים של בעלי עסקים אותם ניתן לראות על גבי חלונות הראווה, אלא למסרים או לרמזים שמשאירים בדרך השכנים, הדיירים, התושבים.
למה זה חשוב לי?
כי מאז שאני גרה בחו"ל בעיר ובתרבות חדשה, אני מנסה להבין מה נהוג ומה מקובל. את המסרים המילוליים אפשר בדרך כלל להבין בקלות. את הסאב טקסט, המסר שמסתתר מעבר למילים צריך לפענח. אז כשאני מסיירת בעיר אני מתבוננת במסרים שהשכנים משאירים ברחוב ודרכם מנסה לקלוט מה נאמר ומה בעצם קורה פה.
לפעמים זה ממש קל.
מסתכלת ורואה את מה שהשכנים עושים. שומרים על הניקיון? על הרכוש המשותף? מטפחים את המרחב הציבורי? במידה וכן, ברור שאיכפת להם מהשכנים שלהם ובכלל מהסביבה בה הם גרים. לא צריך מילים. אפשר לקרוא מעשים.
מקשיבה למה שהשכנים אומרים. קולטת משפט, שיחה קצרה, מריחה את רוח דברים, את אוירה. ניסיתם פעם? איזה כיף זה. מסר מילולי.
מחפשת רמזים למסרים אחרים
תקשורת אנושית בעיר מורכבת מאין ספור אינטראקציות קטנות. המגעים הבין אישיים הללו חשובים במיוחד בעיר גדולה והם אלה שיוצרים תחושת בטחון ואמון בין אנשים ברחוב העירוני.
אמון ברחוב העירוני נוצר במשך הזמן מתוך מגעים קטנים ורבים המתקיימים במדרכה הציבורית. הוא צומח מתוך כך שאנשים עוצרים בבר לשתות כוס בירה, מבקשים עצה מחנווני בחנות המכולת ומשיאים עצה לבעל דוכן העיתונים, מחליפים דעות עם לקוחות אחרים במאפייה ומהנהנים לשלום…. "
מתוך: מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות, ג'יין גייקובס
מגע אנושי הוא צורך קריטי לאדם ועל אחת כמה וכמה בחברה עירונית. האמון שנוצר על ידי רצף המגעים הקטנים האלה הוא יסוד חשוב בחיזוק ההון החברתי ופיתוח איתנות של קהילה ושל חברה.
כשאני מסתכלת על אינטראקציות המתרחשות ברחוב אני יכולה לגלות המון דברים על יחסי שכנות, על יחסים בינאישיים ועל יחסים חברתיים.
הנה דוגמאות למסרים של שכנים במרחב הציבורי
השכנים מוסרים מסר ברור לעוברים ברחוב ואומרים "אנחנו אוהבים את הילדים שלנו". הרחוב פתוח לילדים. אתם יכולים לקרוא עוד על פעילות של תושבים לפתיחה של רחובות לצורך משחק של ילדים ויצירת הון חברתי. כתבתי על זה כאן .
ומילדים לכלבים. במרכז פילדלפיה אפשר לראות בהרבה רחובות כיתובים שמסבירים יפה ובנימוס איפה הכלבים לא צריכים ללכלך. ככה משדרים ציפיות ברורות, מחנכים ומעבירים מסר חברתי.
ומשהו אחר לגמרי. אני משוגעת על גרפיטי תנ"כי בעברית. זה משהו נדיר, ודברים כאלה יש רק בארץ. הנה לפניכם גרפיטי מגודר ודרדר. אין כמו מסר חתרני על קו התפר.
חזרה לפילדלפיה. השיטה לתיקון צנרת שנמצאת מתחת לרחוב היא משולבת: קידוח בבטון, תיקון ויציקה חדשה. זה מה שנותן קנבס אורבני טרי כל פעם.
ויש גם מקומות ומסרים כאלה:
ובהקשר דומה, בסן פרנסיסקו הפער בין ההתפתחות הנדל"נית האדירה ועליית מחירי הדיור גורמים לכך שתושבים רבים שגרים בשכירות נדחקים החוצה ונאלצים לחפש מקום אחר לגור. בדרך כלל הם יצטרכו לצאת מהעיר.
אז הנה דוגמא למשפחה שמוחה ופונה למצפון הליברלי של החוף המערבי וגם לאלה שיבואו לפנות אותם: אל תפנו משפחות. וגם, בפתק הקטן משמאל נכתב: התושבים ינקטו בכל האמצעים החוקיים להילחם בפינוי שאינו מאושר כחוק. אזהרה וכאב לב אחד גדול.
זהו הפעם. תגידו, איך זה אצלכם? מה השכנים שלכם אומרים לכם?
רוח המקום 
כתיבת תגובה