מנהטן. אנחנו מצטופפים ועולים לקומה שביעית בבניין ברחוב לאפייט. הבניין אינו חדש והמעלית מאוד איטית. נכנסים למשרדי העמותה, עמותת Project for Public Spaces – PPS. המשרדים צנועים ונעימים. במבט ראשון לא ניתן להעריך את משמעות פעילותה ארוכת השנים של הארגון. מאז 1975, הארגון ביצע פרויקטים ב 3,000 קהילות ופעל לקידום הנושא ב 50 מדינות בארצות הברית ובעוד 43 מדינות מחוץ ליבשת. חיפשתם השפעה חברתית?? קיבלתם!
הפרויקט למרחבים ציבוריים Project for Public Spaces – PPS, פועל לסייע לאנשים ליצור מרחבים ציבוריים איכותיים אשר בונים קהילות חזקות יותר. הארגון פיתח את גישת הפלייסמייקינג, ובעברית: "יצירת מקום" או "עושים מקום" וגם מלמד את השיטות והטכניקות של יישום הגישה הזו.
במהלך ארבעים שנה הארגון מחולל שינוי דרמטי בדרך בה אמריקאים, עירוניים אחרים בעולם, אנשי מקצוע ואנשים מן השורה, מתייחסים למרחב הציבורי, לכיכרות העירוניות, לרחובות ולחיים העירוניים עצמם.
וכעת אני אחת מהם.
החודש השתתפתי בקורס ללימוד גישת יצירת מקום – Placemaking: Making it happen, שמתקיים בניו יורק פעמיים בשנה. זו היתה חוויה מקצועית מעשית ונהדרת והנה, אתם עומדים לקרוא עליה כאן.
בפוסט הזה אתאר את הקורס, את המושגים העיקריים והעקרונות המרכזיים בגישה ואתייחס לדגשים שאני רואה כחשובים כדי להבין מה קורה עם הגישה הזו כיום.
מהו פלייסמייקינג? מהי גישת "יצירת מקום"?
פלייסמייקינג, היא גישה תאורטית וגם טכניקה של פעילות קהילתית עירונית. יש לה הגדרות רבות. בתפיסה של ארגון PPS , "פלייסמייקינג" היא גישה המעודדת אנשים לדמיין וליצור יחד מרחבים ציבוריים כך שיהפכו לליבה של הקהילה.
הגישה של 'יצירת מקום' עוזרת לאזרחים ולתושבים להפוך את המרחבים הציבוריים שבסביבתם למקומות שוקקי חיים המביאים לידי ביטוי את האיכויות של המקום ואת הערכים של הקהילה בה הם חיים. הגישה מעודדת שיקום והחייאת אזורים ומשרתת צרכים משותפים של מי שחי, עובד ופועל במקום.
תהליך 'יצירת מקום' מחזק את הקשרים בין אנשים והמקומות אותם הם חולקים. המשתתפים מעצבים את המרחב הציבורי בתהליך שיתופי במטרה למקסם ערכים משותפים.
מעבר לעיצוב הסביבתי, תהליך 'יצירת מקום' מסייע ליצירת דפוסי שימושים במרחב ונותן תשומת לב לזהות הפיזית, התרבותית והחברתית שמגדירה את המקום ומעודדת את התפתחותו המתמדת.
מהם היתרונות של מקום מוצלח? למה כדאי לכם "לעשות מקום"?
הטענה היא כי מרחבים ציבוריים מוצלחים ייצרו קהילות חזקות. למקום מוצלח יתרונות רבים:
מקום מוצלח מעודד תחושה של נוחות, שייכות ובטחון, הוא מטפח ומגדיר תחושה של קהילה, גאווה מקומית והתנדבות, הוא מקדם בריאות פעילות פיזית, מזון בריא והכללה תרבותית, ומיצר תקשורת חברתית ומפגשים למגוון אנושי רב גילאי. בתחום הכלכלי, מקום מוצלח בונה ומחזק כלכלה מקומית על ידי יזמות מקומית, פיתוח כלכלי, עלית ערך נדל"ן בסביבה ויצור מקומות עבודה. ולבסוף, מקום מוצלח יוצר נגישות משופרת, יותר הליכתיות, מרחב בטוח להולכי רגל ויותר קישוריות בין שימושים שונים באזור.
(תרגום מתוך החוברת: ?Placemaking- What if we built our cities around places)
איך נראה מקום מוצלח?
חישבו על מקום שביקרתם בו או מקום בסביבת המגורים שלכם שהוא לב הקהילה. מקום שנעים להגיע אליו ברגל שוב ושוב, מקום מושך ואסטטי, מסקרן ומפתיע, מקום שנעים לשבת בו, שפוגשים בו באקראי אנשים מעניינים, מקום שמציע מגוון פעילויות, בו אפשר למשל לקרוא ספר בצל, לשחק עם ילדים, לאכול, לרקוד, לדבר עם אנשים על ספסל, לשמוע מישהו מנגן, לטייל עם הכלב….. מכירים מקום כזה מוצלח על ידכם?
גינה, שדרה, כיכר, רחוב? אם כן – כיף לכם! אם לא – אתם יכולים לעשות מקום כזה!
ככה תזהו מקום מוצלח – לכל מקום מוצלח ארבע איכויות:
- נגישות וקישוריות. המקומות המוצלחים נגישים, קל להגיע אליהם והם מקושרים למקומות חשובים אחרים בסביבתם. למשל – אתם יורדים עם הכלב לפארק, נכנסים לקיוסק לקנות ארטיק, מתיישבים על ספסל בגינה ופוגשים שכן שנמצא עם הילדים שלו במגרש משחקים. אומרים שלום. משם אתם תוך שתי דקות מגיעים לדואר לאסוף חבילה וחוזרים דרך הפארק חזרה הביתה. הגינה הציבורית היא מעבר שמקשר בין פעילויות שונות והיא מאפשרת מפגשים אקראיים ושיחות בלתי מחייבות עם שכנים ומכרים. כל זה יוצר הון חברתי (ראו פוסט קודם על יתרונות הון חברתי).
- נוחות ותדמית. מקומות מוצלחים הם נעימים ונראים טוב. נעים לשהות במקום שיש בו ספסלים תקינים, שיש בו צל , שהוא פתוח ושניתן לראות מהכניסה את המרחב כולו. מקום מוצלח הוא נקי, מתוחזק, אסטטי המשדר שמישהו מטפח אותו ושומר עליו. זהו מקום שגורם לנו נינוחות, ביטחון ורצון לשהות בו עוד ועוד.
- שימושים ופעילויות. מקומות מוצלחים מושכים הרבה אנשים להשתתף בפעילויות במקום. במקום מוצלח נפגוש למשל אנשים שינגנו, ישחקו שח, יפתחו שולחן להחתמה על עצומה. במקום מוצלח נראה מגוון גדול של אנשים ונשים צעירים ומבוגרים. חלקם מעיינים בעיתון, אחרים עושים פיקניק קטן או מסיבת יום הולדת לילדים.
- חיברות/ חברתיות. אל מקומות מוצלחים אנשים ירצו להגיע שוב ושוב. כי שם פוגשים אנשים אחרים, שם מתרחשים דברים מעניינים, שם נמצא עם מי לדבר, נשמע רכילות או חדשות מעניינות של האיזור.
רוצים גם? בטח רוצים! מקום מוצלח זה אומר איכות חיים! אז איך עושים את זה? איך גורמים לגינה ציבורית עזובה להיות לב הקהילה? איך הופכים רחוב למקום נעים לשכנים ולתושבים? זה אפשרי וזה הסיפור של פלייסמייקינג. בואו נמשיך….
נתעכב רגע למבט בקורס בו השתתפתי בניו יורק, שם למדו יחד איתי 28 משתתפים ומשתתפות. רובם מארצות הברית, אך היו גם מקנדה, מבריטניה וממקסיקו.
מגוון המקצועות של המשתתפים היה גדול. חלק היו אנשי רשויות מקומיות או ציבוריות. אחרים, מתכננני ערים או אדריכליות שרוצות להתרחב לתחום העירוני. היו אנשי עסקים הן מחברות מיתוג ופרסום וגם מתחום הנדל"ן.
הגיוון לא הסתיים כאן. בקורס פגשתי בין השאר, אדריכלית מתכננת ערים צעירה ויפהפיה ילידת אירן. גם היא כמוני נמצאת בארצות הברית כמעט שלוש שנים. זה היה מרגש עבור שתינו לשוחח זו עם זו. שמעתי ממנה על החיים באירן כיום, על שלטון הדתי האכזרי שהיא קראה לו "הם"… זה היה מרגש ברמות וקורע לב. היא התעניינה בחיים שלי בישראל, גילתה סקרנות לגבי סופרות וזמרות יהודיות יוצאות איראן ואף הזכירה ודיברה על השואה.
המשתתפים בקורס הביאו לקבוצה את עולם התוכן שלהם והתייעצו לגבי סוגיות שמעסיקות אותם. למשל בשאלת הצורך בביטוח השתתפות בפעילות בשטח וגם ביטוח יזמים ומתנדבים, לגבי איך לגייס שותפים ותקציבים ועוד. הקנדים התלבטו איך יוצרים מקום מוצלח גם בקור המקפיא של החורף. בישראל ובפלורידה בעיקר סובלים מחום ומלחות ומחפשים צל והצללה, בקנדה הם מוטרדים מקור.
יש רעיונות? מה לדעתכם הם יכולים לעשות במקום ציבורי בקור? אז הפתרונות שעלו לעניין הקור הם, בקיצור: לארגן במקום מוקדי אש שיחממו וגם יתנו אור וגם מוקדים למכירת אלכוהול, כי סביר שאלה ימשכו אנשים לצאת בקור למרחב הציבורי…..
הקורס היה גדוש בתיאורי מקרה, בסיורים באתרים רלוונטיים, בהרצאות ובדיונים. חלקם תוכלו למצוא גם באתר הארגון.
ריכזתי עבורכם מספר תובנות על נושא הפלייסמייקינג שלמדתי בקורס:
תובנות עיקריות בנושא הפלייסמייקינג כיום:
- פלייסמייקינג עושים בשיתוף. זה לא פרוייקט לאדם אחד וגם לא לקבוצה אחת. האתגר הוא לגייס שותפים מהקהילה, מארגונים חברתיים, מעסקים וממישהו משוגע לעניין ברשות המקומית. אחרת זה לא זה. לפעמים רשות מקומית תרצה לשפר מקום לעצב אותו או להפעיל בו תכנית. אבל אם לא ישתפו גורמים בקהילה, אם לא יקשיבו לתושבים ולא ישתמשו בפעילות שרלוונטית לקהילה, זה לא יצלח. טיפ ראשון: חפשו שותפים ועבדו עם מחזיקי עניין.
- המומחיות נמצאת בקהילה. הקהילה היא המומחית. בקהילה יש הרבה ידע רלוונטי, הם מכירים את המקום, את ההסטוריה שלו, הם מכירים אנשים אחרים בסביבה שיוכלו לסייע ולהשתתף. חברי הקהילה מודעים לצרכים המדוייקים של התושבים. צריך להקשיב לחברי הקהילה, לגרום לכך שהם יהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך. רק ככה הם יקחו בעלות על הפרוייקט וירגישו שהוא חשוב, שהוא שלהם והוא מייצג אותם. טיפ שני: הקשיבו לחברי הקהילה במקום.
- פלייסמייקינג הוא תהליך מתמשך. מתחילים בקטן, בוחנים מה מצליח ומתקדמים משם. מה שחשוב זה לעשות, לנסות, לא לפחד לטעות ועם זאת לשפר לפעם הבאה. אחד המושג המקצועיים בו דוגל ארגון PPS הוא "קל, מהיר וזול". אפשר להתחיל פלייסמייקינג בהשקעה כספית קטנה. זה כבר דוחף את המשתתפים בתהליך ואת המשתמשים במקום להרגשה של תנועה והצלחה. טיפ שלישי: אל תתנו לביורוקרטיות לעצור אתכם. (שעור מאלף אפשר לקחת מאנשי פאב המפלצת בירושלים).
- הפעילויות הן לב העניין. עיצוב נכון של המרחב הוא דבר מאוד חשוב, אבל הפעילויות והתכנית של ההפעלות שמתרחשות במתחם הן אלה שעושות את האווירה השוקקת והמעניינת במקום. בסיור שעשינו בבריאנט פארק במנהטן ראינו את תכנית הפעילויות שבמקום, היא מפורסמת בברושורים וגם באתר של הפארק: יוגה על הדשא, מפגש בנושא חיות, צמחים, טורניר פינג פונג, שעת סיפור לילדים ועוד עוד. אפשר בתחילה להשתמש בכוחות של הקהילה ולגייס מתנדבים להפעלות, לבדוק מה עובד ומשם להתקדם. שימו לב: כשאתם מתכננים פעילויות חשוב שהן תהיינה פעילויות חיוביות ש"מרימות מקום". אם תעשו חלוקת מזון soup kitchen , זה עלול להזמין אוכלוסיות קשות, דבר שירחיק את הקהילה החזקה. אתם לא רוצים שזה יקרה. טיפ רביעי: מתחילים עם פעילות שמשדרת חיוביות.
- חזון, תצפית שטח ותכנון – לא יוצאים לדרך ללא חשיבה משותפת של מחזיקי העניין, לאן רוצים להגיע. אחד הצעדים הראשונים הם תצפית וסקר שטח של מה עובד במקום ומה צריך לשפר. אלה הם כלי עבודה הכרחיים. (על כך ארחיב בפוסט הבא). הפשילו שרוולים, צאו לשטח, דברו עם אנשים. אי אפשר לתכנן מקום מתוך צילום של רחפן… טיפ חמישי: פלייסמייקינג לא עושים מהכורסה.
- הכללה הוא הנושא המרכזי כיום בפלייסמייקינג בארצות הברית. איך עושים מקום שיזמין את התושבים שאינם דוברים אנגלית, את אוכלוסיות המהגרים? האם לשלט בשפות נוספות מלבד אנגלית? האם ההזמנה לפעילות צריכה להיות בשפות של דוברי המקום או רק בשפה הרישמית של המדינה? זהו נושא רגיש מבחינה קהילתית ותרבותית ודורש גם השקעה כספית לתרגום חומרי הפרסום, השילוט והפעילויות. אבל ההסכמה בקורס היתה כי זה הדבר הנכון לעשות. מאוד רצוי שלפעילויות שתיזמו במקום תהיה זיקה חזקה לתרבות של אלה שמשתמשים במקום. הרי ה'מקום' (הפארק, הכיכר, הרחוב, השוק) מעצב את הקהילה ומשקף את הערכים ואת התרבות שלה. טיפ שישי: רגישות תרבותית וייצוג הקהילה יגרום לקהילה להיות מעורבת ולהשתתף.
- רצוי ללמוד מאחרים – מותר להעתיק רעיונות. פלייסמייקינג הוא לא נושא חדש בעולם. הרבה ידע הצטבר, ניסיון רב שאפשר ללמוד ממנו. בקורס למדנו שכדאי להכיר פתרונות שעובדים וללמוד מהצלחות ומטעויות של אחרים. בהקשר הזה שמחתי שהזכירו בקורס בין עוד המון דוגמאות, שני פרויקטים מישראל: את ספריית גן לוינסקי שהיוותה השראה לפרויקטים אחרים ואת גן קריית ספר בתל אביב.
על 11 העקרונות ליצירת מקומות קהילתיים מוצלחים על פי גישת הפלייסמייקינג תוכלו לקרוא בקישור הזה.
אז לסיכום הפעם – התחלתי במושג יצירת מקום – פלייסמייקינג, ביתרונות של יצירת מקום מוצלח לקהילה ולשכונה, באיכויות שיש במקומות מוצלחים – נגישות וקישוריות, נוחות ותדמית, שימושים ופעילויות וגם חברתיות. קראתם גם על הקורס בו השתתפתי והבאתי לכם תובנות דגשים מהחזית המעודכנת ל פעילות פלייסמייקינג כיום.
רוצים לדעת עוד? בפוסט הבא אפרט על סוגים, שיטות וכלי עבודה בפלייסמייקינג: כוח ה – 10 ומשחק מקום.
—————
רגע רגע – אל תעזבו את הפוסט הזה מבלי לבקר בעמוד של ארגון Project for Public Spaces. תמצאו שם המון מידע, תיאורי מקרה מרחבי העולם וכלי עבודה בנושא יצירת מקום.
אם אתם מחפשים מידע בעברית, בקרו באתר של מרכז השל ותמצאו שם מדריך שימושי בעברית וגם חוברת מלאה יוצרים מקום: פלייסמייקינג בישראל שנכתבה יחד עם הקליניקה האורבנית של האוניברסיטה העברית בירושלים.
ולסיום, הפעם אני מקשרת כאן עבורכם סרט כמעט היסטורי, ארוך אבל מכונן, על עבודתו של האורבניסט William Whyte.
הסרט מציג את עבודתו התשתיתית של הולי וויט בתחום יצירת מקום עליו גם כתב ספר בשם החיים החברתיים של מרחבים עירוניים קטנים. The Social life of small urban spaces
אז תעשו מקום בראש וחיזרו לכאן בקרוב – המשך יבוא!
רוח המקום 
כתיבת תגובה