אשה אחת לא מאוד מבוגרת חלתה ונלקחה בבהילות לבית חולים. המצב היה חמור, בני משפחתה הגיעו מקרוב ומרחוק והם היו צריכים להתארגן ולטפל בה בימי האישפוז ומעבר לכך.
האישה הזו, שהיא חמותי היקרה, מתגוררת למזלה בקהילה קיבוצית ששומרת על סולידריות חברתית חזקה. החברות הקרובות שלה הן מכרות של שנים. בשגרת היום יום הן נפגשות בחוג טאי צ'י, רוקדות ניאה ודנות בספרים במועדון קריאה באנגלית. הן נוסעות יחד לסרטים ואפילו למפגשים של שומרי משקל.
עם הידיעה על המצב הקריטי, פתחו החברות הקרובות קבוצת וואטסאפ ייעודית, דרכה הן מתקשרות עם נציגת המשפחה, מקבלות מידע ומחלקות משימות ותפקידים. בלי הרבה לדבר הן התגייסו לבשל לנו, למשפחה, לסייע ולעודד.
האם רק בקהילה קיבוצית ניתן למצוא כזו סולידריות? מה איתנו העירוניים? האם וכיצד ניתן להגיע לקהילה תומכת כזו גם בעיר? איך הופכים קהילה עירונית לבעלת הון חברתי כל כך משמעותי?
המשיכו לקרוא וגלו את התובנות שלי על הון החברתי ועל כלים שמחזקים הון חברתי בעיר.
מהו הון חברתי?
ולמה לעירוניים צריך להיות איכפת ממנו?
הון חברתי הוא מושג מפתח להבנת הקשרים הבין אישיים בחברה אזרחית. במושג הזה עסק סוציולוג בשם רוברט פטנאם. הון חברתי מתייחס לערך של רשתות חברתיות (את מי אנשים מכירים) ולנורמות החברתיות (כגון עזרה הדדית) שעולות מתוך השימוש ברשתות הללו.
הון חברתי הוא האמון, הנורמות החברתיות של הקהילה והרשתות החברתיות שבונות אותה. לפי פטנאם, כל המרכיבים האלה יתחזקו ככל שיעשו בהן שימוש רב יותר. זאת אומרת, שבניגוד להון כלכלי שמצטמצם עם השימוש בו, הון חברתי גדל ככל שמשתמשים בו יותר ומצטמק ככל שמתמעט השימוש בו.
הון חברתי מתקיים באמצעות מספר ערוצים: זרימת מידע בין חברים בקבוצה, נורמות של קבוצה, פעולות משותפות ויצירת זהות משותפת. לכן, אם אתם רוצים בקהילה שלכם את התוצרים של הון חברתי – אמון בזולת, שותפות, אמפטיה, רגישות לאחר, ערבות הדדית ופעולה למען מטרה משותפת – אתם בעצמכם יכולים לעשות זאת!
איך יוצרים הון חברתי?
זה נשמע פשוט: להפגש עם חברים, לפטפט, להצטרף לפעילות התנדבותית בשכונה, לצעוד יחד בפארק, ללכת להרצאה או למועדון קריאה. למתקדמים – ליזום פעילות. על פי רוברט פטנאם ההון החברתי מתבסס ומתפתח באמצעות מגוון רחב של פעילויות חברתיות, מרביתן וולונטריות ולכאורה חסרות "תועלת" ישירה. אבל מתוך לא לשמה יוצא לשמה. אנשים נפגשים, משוחחים, מתקרבים. מחליפים מידע, הופכים משמעותיים זה לזה. סביבתם נהיית חשובה להם, הם משקיעים באיזור, במרחב הציבורי. הם ידאגו לאסוף אשפה אחריהם, לפנות לרשות המקומית לתקן דבר מה שהתקלקל. כי אכפת להם.
למה כדאי לחזק הון חברתי?
בקיצור: כדי לעשות חברה איתנה וטובה יותר. וזה גם כלכלי.
לאחר שערך מחקרים מעמיקים בארצות הברית ובאיטליה פטנאם מצא שיישובים ואזורים שבהם ההון החברתי גבוה, הצליחו לפתח צמיחה כלכלית ולכידות חברתית.
לטענתו, כאשר ההון החברתי גבוה, נוצר אמון רב יותר בין החברים בקהילה, מה שמאפשר צמיחה של קשרים עסקיים רבים יותר, מעורבות חברתית ופוליטית רבה יותר וכך שיפור מתמיד בתנאים הציבוריים והעסקיים.
אם את מכירה את השכנים שלך יהיה יותר קל לטפל בתקלה, או מפגע ברחוב. אם אתה פועל יחד עם חברים או חברות בקהילה שלך, תוכלו לסמוך עליהם יותר ולצפות שיסייעו בעת הצורך.
זאת אומרת: לא מספיק רק לדבר או להגיב ברשתות החברתיות הוירטואליות, יש לפעול ויש להשתתף בפעילויות בעולם הממשי! והדבר המשמח הוא שזה עובד.
אם אתם רוצים לפתח את הערכים האלה בסביבתכם, גם העירונית, עליכם לייצר פעילויות והזדמנויות למפגשים ולשיחות, גם אם באופן לא פורמאלי.
אז איך יוצרים הון חברתי בעיר?
1. פועלים!
אפשר לפעול בצורה לא ממוסדת ועצמאית או לפעול במסגרת ארגונים פורמליים.
ככל שקבוצה של אנשים תפעל מתוך התחשבות בצרכים של החברים, כך יגבר האמון ביניהם.
אני לדוגמה גרה במגדל רב קומות בפילדלפיה ובהתאם לדימוי שלנו על הניכור של אמריקה באמת בבניין אין כלל קשר בין הדיירים. אין ועד דיירים, יש הנהלת בניין שדואגת לתפעול התקין. ההון החברתי בבניין נמוך מאוד ואין לאף אחד ציפייה לעזרה הדדית.
אבל יש דוגמאות אחרות.
קחו למשל פעולה שראיתי באחד הרחובות הצרים בפילדלפיה: ביוזמת הדיירים, הרחוב נסגר מדי פעם לנסיעת רכבים והכביש מפונה על מנת לאפשר לילדים מרחב חופשי למשחק. דרך אגב, ברחוב הזה אסורה כלל חנייה למכוניות… במקום ראיתי השגחה של השכנים, שלטים שמסבירים, כסא או שניים שהוצאו למדרכה והסכמה שהכביש ינתן לילדים בשעות מסויימות.
זוהי התארגנות לטובת הצרכים של משפחות צעירות במרחב עירוני צפוף. ככל שהחוויה והפעילות הזו מתרחבות וחוזרות על עצמן, לשכנים יש יותר הזדמנויות להכיר זה את זה, להיות ערים לצרכים של אחרים, לסמוך על השכנים ואף להעזר זה בזה.
עם זאת, הדרך המרכזית בה ניתן בעיניי לחזק הון חברתי במרחב עירוני היא באמצעות השתייכות לארגונים חברתיים ופעולה במסגרתם.
באמצעות ארגונים חברתיים ניתן להכיר אנשים חדשים, למצוא תחומי עניין, לפעול לשנות מציאות עם אנשים שמתעניינים בתחומים דומים לשלך. פעולה משותפת מעודדת קרבה וקרבה מחזקת אמון.
בארצות הברית החברה האזרחית מאוד מאוד פעילה. בכל עיר ובכל שכונה ניתן למצוא התארגנויות של אנשים לרווחת מקום המגורים שלהם. במידה ומדובר בארגון פורמלי, הוא ינוהל על ידי ועד מנהל, גוף שנחשב יוקרתי ומכובד להצטרף אליו. להיות חבר בורד משמעותו בדרך כלל לתרום לעמותה סכום כסף משמעותי ולהחשב אזרח שלוקח אחריות, תורם, מכובד ומשפיע. ארגונים מציעים לחברים בהם מגוון הזדמנויות להתנדבות. להיות חלק מארגון מהווה דרך להשתייכות.
באילו ארגונים חברתיים ועמותות נתקלתי בתחילה בפילדלפיה?
אין ספור. בכל תחום שאתם מתעניינים תמצאו ארגון חברתי פעיל בעיר. חינוך לנוער, סיוע לחסרי בית, מוסדות דת, ארגון גננות, ידיד כיכר ריטנהאוס, ידידי שביל הסקוייקיל, ועוד מאות ארגונים פעילים.
וליהודים בארצות הברית? עבורם החברות בבתי כנסת מהווה דרך להשתייך. בית הכנסת בדומה לכל מוסד דתי אחר נותן לחברים הזדמנות לחוות חוויות קהילתיות ותרבותיות ולא רק דתיות. הם מספקים הזדמנויות למפגש, לשיחה מקיימים מופעים, חוגי לימוד ומספקים מרחב לחגוג אירועי חיים. על ידי כל הפעילויות הללו הם מחזקים את ההון החברתי של הקהילה.
2. מעצבים את המרחב הציבורי בהתאם
רשות עירונית שמצליחה לעצב ולארגן מרחב ציבורי שמעודד מפגשים אנושיים מחזקת את ההון החברתי שלה. בנושא העצום הזה של קשר בין מבנה מרחב ציבורי והון חברתי עוסקים מתכנני ערים וגם לדוגמא ארגון בשם Project for Public Spaces, שמאוד מסקרן אותי ופיתח כלים ליצירת מרחבים ציבוריים איכותיים בעיר. שווה לכם לעקוב אחריו ועוד אתייחס אליו בפוסטים הבאים.
3. משתמשים בכלים היברידיים לבניית קהילה
אני מאמינה שהון חברתי מתחזק במפגש אנושי פנים אל פנים וכלים וירטואליים אינם מספיקים.
הכלים הוירטואליים שאנו מכירים היום כמו וואטסאפ, meetup וקבוצות פייסבוק הם כלים חשובים לתקשורת, להעברת מידע ולתיאומים, אבל אינם מספיקים על מנת לייצר בפועל הון חברתי. כדי לייצר הון חברתי משמעותי, אמון וסולידריות, נדרש לדעתי שילוב של כלים דיגיטליים עם מפגשים אנושיים פנים אל פנים (מכאן – היברידיים) ולאורך זמן.
בשנתיים האחרונות אני קשורה למספר התארגנויות ממוקדות מקום (פילדלפיה) שמשתמשות במגוון כלים כאלה כדי לחזק את תחושת הסולידריות והאמון. אלה הם:
- קהילת השוות – שהיא קהילת נשים בפייסבוק, מבוססת מקום
- הומיז – אפליקציה חדשה, רשת תרבותית לקהילות מהגרים
- ארגון IAC – ארגון של הקהילה הישראלית אמריקאית
בקהילת השוות שפועלת אינטנסיבית ברשת הפייסבוק, חברות נשים מאזור ספציפי בו הן מתגוררות. התקשורת האינטרנטית זורמת, נשים משתפות במידע, ברגשות ובצרכים שלהן. הקבוצה הווירטואלית המקומית בפילדלפיה, השוות של פילדלפיה, יוזמת מפגשים חברתיים בחיים האמיתיים, כגון קורסים קצרים של אפיה ובישול ואפילו בלוגינג, מסיבות וארוחות.
כך גם בהומיז, Homeis , רשת חברתית תרבותית חדשה ומעניינת. הרשת מאפשרת קשרים, העברת מידע ותקשורת בין מקומיים שנולדו בארץ אחרת. או במילים אחרות בין מהגרים ממקום ספציפי (למשל ישראל) לאיזור מסוים (למשל ניו יורק). בהומיז לא מסתפקים בפעילות הוירטואלית ובתכנים שמשתפים שם והם יזמו וקיימו לאחרונה סוגים שונים של מפגשים בחיים האמיתיים.
ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית, ארגון ה- IAC , בו אני פעילה בפילדלפיה, מארגן גם הוא אין ספור מפגשים, פרויקטים והזדמנויות לשיחה ולחיבורים בין חברי הקהילה. לצורך פרסום וארגון נעשה שימוש בניוזלטר שבועי, בקבוצות וואטסאפ ובקבוצות פייסבוק, אך מפגשי פנים אל פנים הם אלה שעושים את החיבור המשמעותי בין החברים.
זהו להפעם: אסכם עבורכם, היות שהגעתם עד כאן!
- הון חברתי מסייע ליצירת קהילה איתנה שמאופיינת בתחושת אמון, בסולידריות ובעזרה הדדית.
- הדרך לפתח הון חברתי היא באמצעות עשיה והשתתפות.
- הדבר אפשרי גם בעיר באמצעות יוזמות בלתי פורמליות של תושבים ובאמצעות מעורבות בארגונים חברתיים ופעולה במסגרתם.
- מרחב ציבורי בנוי נכון מסייע למפגשים ולתקשורת של התושבים.
- כלים וירטואלים לתקשורת בין אנשים אינם מספיקים כדי לחזק את ההון החברתי. בנוסף, יש לצאת לרחוב, להיפגש פנים אל פנים ולעשות. שוב ושוב ושוב.
רוצים לשתף דוגמאות מוצלחות מהעשייה שלכם לחיזוק ההון החברתי בעיר? כיתבו לי!ובכלל, אני מגיעה לארץ שוב בקרוב ואשמח לשמוע מכם ולתעד.
***
ועוד מילה אחרונה, ממש לסיכום. מי שמתעניין מה שלום חמותי, מצבה הרבה הרבה יותר טוב, תודה ששאלתם. היא חזרה לחיק הקהילה הקרובה שלה. אנחנו אופטימיים.
—————————
מידע נוסף:
לקרוא: עוד על הון חברתי, מזוית תאורטית – באתר של מכון ראות
לשמוע: עוד על קהילת השוות אותה הקימה ליאת ורדי בר הקשיבו לפודקאסט בקישור כאן
לראות: מבט על כוחה של עיר מלאת חיים
רוח המקום 
כתיבת תגובה