היידה! בית מורשת ל"בולגרים של יפו"

כשנוסעים בקו האדום של הרכבת הקלה, יורדים בתחנת בלומפילד בשדרות ירושלים ומביטים לכיוון מערב, ממש ממול – בחלל מחודש בקו הרחוב, אפשר לראות את בית המורשת החדש של יהדות בולגריה ביפו.

דוֹבְּרֶה דוֹשְׁלִי – ברוכים הבאים!

מי העומדים מאחורי הקמת בית המורשת? מה מניע אותם, כיצד עשו זאת ומה הם רוצים להשיג? על כך ברשומה הזו.

את סיפורה הייחודי של יהדות בולגריה ביפו אפשר להתחיל מהעובדה המפליאה שהקהילה ניצלה כמעט בשלמותה מזוועות הנאצים.  93% מחבריה, ארבעים וחמישה אלף במספר, עלו לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה.  רבים מהם עברו להתגורר ביפו ובראשית ימי המדינה בשנות ה 50 וה- 60 רוחה של יהדות בולגריה הורגשה ברחובות  העיר.

עברו שנים, ולאחרונה קבוצת ישראלים ממוצא בולגרי, פעלו להקים בית מורשת כדי לספר את הסיפור הייחודי שלהם, לשמור על נכסי התרבות, ההווי, הערכים והסממנים של יהדות בולגריה.

זכרונות הילדות שלהם ארוגים משגרות חיים, ארוחות, תפילות ושירים. כמו: חתונה אצל הרב הקהילתי אברהם בכר (אברמיקו), משחקי כדורגל של מכבי יפו, בורקס, מסעדות הבית, מקהלת צדיקוב ועוד הרבה מעבר – געגועים עמוקים לחיי קהילה תוססים ומאוחדים.

לדבריהם, הם פועלים כעת מתוך דחיפות: "קולם של ותיקי הקהילה עומד להיעלם". וכך קבוצת המייסדים, בראשה עומד ד"ר ג'קי וידל, הקימה בשנת 2021 את: עמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו.  

לאחרונה ביקרתי במרכז שנחנך, שוחחתי עם יו"ר העמותה ד"ר וידל, איש מקצוע ויזם חברתי, וגם עם שלמה אשכנזי, חבר ועד העמותה ועם רחל מרום ממייסדות העמותה ופעילה מרכזית בה. אלה הדברים:

ש: מה הביא אותך להקים את בית מורשת יהדות בולגריה ביפו?
וידל: "סיימתי דוקטורט בשנת 2020 ותכננתי לקיים קריירה מקצועית מפוארת. פרצה לה הקורונה והתחלתי להתעמק בסיפור הבולגרי שלנו, קצת מעבר למכבי יפו ובורקס. לתדהמתי גיליתי עולם שאני, כבן העדה, לא ידעתי עליו דבר… מתגלית כאן קהילה, אולי המתוחכמת ביותר מבין קהילות ישראל, שסיפורה לא סופר ואפילו בניה ובנותיה אינם יודעים אותו".

ש: מדוע חשוב לכם לשמר את מורשת יהדות בולגריה ביפו?
וידל: "חשוב לנו "לספר את הסיפור הבולגרי שלנו". לחלץ מתוך הערכים של הקהילה המופלאה הזו את ערכיה ולהעניק אותם לחברה בישראל שכל כך זקוקה להם." מהם אותם ערכים? בשיחה קודמת הוא התייחס לאלה: אהבת האדם, יושרה ויושר וגם ערך הקהילה.

רחל מרום מוסיפה ומציינת עקרונות מרכזיים של הקהילה – דו קיום עם החברה הבולגרית הכללית הביא למצב שהבולגרים הושיטו יד ליהודים.  חשיבות הציונות והעליה לארץ – יהדות בולגריה מהווה עמוד שדרה בתרבות הישראלית בתחומי הרפואה האמנות ועוד. עקרון נוסף הוא שמירה על המורשת: במאכלים, בשפה בחגים. ולבסוף: חלוצי הקהילה הקימו מוסדות בארץ ישראל עוד לפני השואה וכך סייעו לקלוט את חברי הקהילה לאחריה: ליהדות בולגריה יש יכולת לראות את הנולד.

ש: מי האנשים שהיו איתך בצוות ההקמה והפעולה?
וידל: " התחלתי את הפרויקט עם חוה פנחס כהן ז"ל שהיתה משוררת וסופרת…שנינו  אאוטסיידרים מוחלטים לעמותות הבולגריות (שקיימות ופעלו כבר בישראל ע"פ) ולאט לאט התגבשה קבוצה כזו שפעלה מחוץ לפוליטיקה ומחוץ לאזורי האגו. הקבוצה בנתה מערך ארגוני חזק, וועדת תוכן עם טובי המומחים.

ש: מה חשוב בבחירת השותפים לדרך?
וידל: "השותפים הראשונים שלי כולם בעלי כישורים מפליגים. להפתעתי גיליתי שזה אינו הדבר החשוב ביותר בהקמה ובתפעול ארגון מתנדבים, אלא (חשוב) הלב שנמצא במקום הנכון ובא לפני הכל. אם יש מתנדב שיש לו כישורים וליבו אינו במקום הנכון הוא לא יישאר לאורך זמן".

המהלך הארגוני היה רב שלבי: תחילה ייסדו אתר אינטרנט ובו אפשר למצוא אוסף עשיר של תעוד חומרים, צילומים, מחקרים, שיחות וסיפורים מרתקים. בשלב הבא חיפשו בית פיזי כדי שיוכלו להתכנס, לקיים ערבי תרבות והרצאות ולשמור חומרים פיזיים לאורך זמן. רצוי מאוד ביפו.

ש: יש לכם אתר אינטרנט מרשים. מה החשיבות של מקום פיזי? 
וידל: "המקום הפיזי הוא הרגל האחרונה בה העמדנו את הסיפור הבולגרי על רגליו. קדמו לו מפגשים פרונטליים ומקוונים, בהמשך – הקמת המוזיאון המקוון, ערוץ היוטיוב וקבוצות של עשרות אלפים בפייסבוק. וכעת, הבית הפיזי שיאגד את הפעילות הקהילתית וירחיב את שטח הפנים כלפי הציבור הרחב".

ואכן, שלמה אשכנזי, פעיל וחבר הועד המנהל, מספר שיש תוכניות רבות קדימה: אירוח קבוצות בבית המורשת, סיור ביפו לנקודות מרכזיות של הקהילה, הרצאות על ההיסטוריה של הקהילה ואפילו שיעורי לדינו.

ש: מה האתגרים שעמדו ועומדים בפניכם?
וידל: "אי אפשר להתעלם מהאתגר הפיננסי. ניהלנו את האתגר כלוֹחֲמַת גֶרִילָה בה נלחמנו על כל גרוש, גייסנו מתנדבים ובעיקר הפרדנו בין החשוב לדחוף בחלוקת משאבים נכונה, שהביאה לתוצאה בה אנו נמצאים היום".

ש: מה התובנות שלך לגבי שלב ההקמה? מה אתה יכול להמליץ ליזמיות וליזמים אחרים שרוצים לשמר מורשת?

ג'קי וידל: "הלב הוא המנוע… בנו על שותפים ומתנדבים שליבם במקום הנכון ושזה בוער להם בלב".

מישהו שהלב שלו במקום הנכון הוא שבתאי מג'ר.
מג'ר הוא פסיכולוג, משורר, בן העדה הבולגרית ופעיל (גם) בעמותת בית מורשת יהדות בולגריה ביפו. בניסיון להבין את תמצית ה"בולגריות" או למעשה את תמצית החוויה של בן העדה הבולגרית בארץ, הגעתי לטעמים, לריחות, למנהגים ולערכי העדה, כפי שהם מוצגים בשירו "באתי מבולגריות". אנחנו צריכים עוד מהבולגריות הזו במדינה שלנו. מודה לו שהסכים שאפרסם את שירו כאן:

ולסיום – מה אפשר לראות כעת בבית מורשת יהדות בולגריה ביפו?

התערוכה במקום, על אודות מכבי יפו, פונה לקהל הרחב ונותנת כבוד גם ל"תותחים הגדולים" של הקהילה. ביניהם: רב הקהילה, שחקני הכדורגל הבולגרים והזכורים לטוב של מכבי יפו, וסיפור האיצטדיון.

המקום פתוח, ללא עלות, לביקורים של יחידים ומתאים למתעניינים ולמתעניינות בהיסטוריה של יפו, בציונות, בקהילות ישראל, במורשת יהדות בולגריה ובמורשת יהדות הבלקן דוברי לדינו ובסיפורה של מכבי יפו.

קבוצה של עשרים מתנדבות ומתנדבים, "נאמני בית מורשת", מאיישת את המקום במשמרות מדי יום ויודעת לתת הסבר בסיסי למבקרים. ביקורי קבוצות כולל הדרכה רחבה יותר, יש לתאם מבעוד מועד.

לאחרונה מונה שלמה אשכנזי, לרכז את נושא הביקורים הקבוצתיים. אפשר לפנות אליו במייל: shlomorashoot@gmail.com

האתגר שלנו, אומר לי שלמה, השאלה שאנחנו שואלים היא: "איך לשלב את הדור הבא ואיך לעניין את הדור הצעיר ולדרבן אותם שימשיכו את המורשת? חייבים לעבוד על דור ההמשך, הילדים והנכדים שלנו".

דוֹבִיזְדָנֶה אי אוּסְפֶּךְ! להתראות ובהצלחה