הפעם תקראו כאן על ביקור בבניין שנבנה במחצית השנייה של המאה ה – 20, על מפגש עם אדריכל מוביל שבונה גורדי שחקים גרנדיוזיים במאה ה- 21 ועל ההבדלים בתחושות שלנו בתוך שני סוגי הבניינים האלה.
אתחיל בסיפור אמיתי: השבוע נכנסתי לתוך חצר מרהיבה בבניין ממש מיוחד בניו יורק.
מהרחוב, דרך דלת זכוכית, נכנסים למרחב מואר באור שמש טבעי, גובהו 12 קומות, והוא מכותר בדפנות זכוכית.
המתחם מורכב משלושה מפלסים של מה שנראה כמו יער קטן. במפלס התחתון נמצאת בריכת מים זעירה, מסביב שבילי הליכה ומדרגות, עצים גדולים, צמחיה ירוקה וספסל מיועד להרהור ולמנוחה.
כן, אנו נמצאים בתוך הבניין אך התחושה היא שאנחנו בחוץ. או ביפן. או בתוך חממה עצומה.
זה היה מקום מושלם להפוגה בטיול עירוני, ביום חורף, בלב מנהטן.
אדריכלות במחצית השנייה של המאה ה- 20
את בניין קרן פורד חנכו בשנת 1967 . וכמה הוא יפה! ככה בנו באמצע המאה העשרים. אז זה היה ממש חדשני, כיום ניתן לראות חיבור כזה של פנים וחוץ בעוד מקומות.
יש משהו אנושי, נעים ומתחשב בבניה הזו.
האדריכלים מרחיבים את התפיסה של הסגנון הבינלאומי באדריכלות המודרנית. הם משלבים אלמנטים חברתיים בעיצוב הבניין של הקרן הפילנתרופית ומתאימים אותם לתפקידו ולמהותו.
האדריכלים דן קיילי Dan Kiley, בשיתוף עם קווין רוש Roche וג'ון דינקלו, הם אלה שבנו את הגן והבניין. הנה סרטון על הרעיון ותהליך התכנון של הבניין עצמו.
מה שמיוחד מבחינתי בבניין זו התחושה שהוא בנוי עבור בני אדם. הכניסה מזמינה, המרפסות ירוקות ופונות לאותה חצר פנימית, יש שקיפות ונוצר קשר עין בין חלקי הבניין. בקומת הכניסה נמצאים מצד אחד – חדר עיון, מצד שני – גלריה, לשניהם קירות זכוכית. הירק והשמש מאירים את המרחב הפנימי ואת המשרדים.
אני מוכנה לעבוד שם.
אדריכלות עכשווית של המאה ה 21 – Supertall Towers
ולעומת זאת, כשאתם מדמיינים מגדל משרדים ענק ועכשווי, איך אתם מרגישים בתוכו? הייתם רוצים לעבוד במגדל כזה? ולגור במגדל-על כזה?
לדעתי, גורדי השחקים העצומים שנבנים היום משנים לא רק את קו הרקיע שלנו, אלא גם את מרקם היחסים שלנו כבני אדם ואת היחס שלנו למרחב העירוני.
אתחיל בגילוי נאות.
בפילדלפיה אני גרה בשכירות, במגדל מגורים בן 35 קומות. כבר בגודל כזה של בניין, ובמיוחד באמריקה, מדובר במכונת מגורים יעילה ומנוכרת.
אין דבר כזה בעצם יחסי שכנים. אין לתלות על דלת הדירה שלט עם שם המשפחה שלך, גם לא להניח שטיח סף או כל חפץ אחר במסדרון. בדרך כלל הדיירים לא מדברים זה עם זה במעלית. חיה ותן לחיות, אבל לפי הכללים. חברת הניהול והאחזקה מספקת טיפול מושלם בניקיון המבנה ושירותי הבניין רחבים ויעילים מאוד. ביציאה ובכניסה לבניין פשוט אומרים לשוער בחיוך "שלום שלום" וזהו…
ועם זאת, גם מגדל של 35 קומות אינו דומה לגורד שחקים בן 60 – 100 קומות. זו אופרה אחרת לגמרי.
עידן מגדלי-העל
איך מגיעים לבניית מגדלי-על העצומים שנבנים כיום? מה נקודת המבט של האדריכלים?
על זה רציתי לשמוע ולכן לפני מספר ימים השתתפתי בהרצאה בפילדלפיה, בבית הספר לעיצוב באוניברסיטת פן, שעיקרה אדריכלות עכשווית.
הדובר היה ארכיטקט מכובד, יוג'ין קוהן, יושב ראש חברת האדריכלות הענקית KPF.
את חברת KPF ייסד קוהן יחד עם שני שותפים ( פדרסון ופוקס Pederson, Fox ), ב 4 ביולי 1976. חתיכת תאריך – מאתיים שנה לארצות הברית. אלה כנראה אנשים עם גישה היסטורית ופטריוטית…
בכל אופן, בחברה עובדים כיום 700 בני אדם והיא פועלת ברחבי העולם. בארצות הברית יש להם משרדים בניו יורק ובסן פרנסיסקו, באירופה – בלונדון ובברלין, וברחבי העולם המשרדים שלהם ממוקמים בסינגפור, בשנחאי, הונקונג, סאול ובאבו דאבי.
הם מעידים על עצמם כי "במשך חמישה עשורים הפירמה עיצבה קווי רקיע וערים ברחבי העולם עם בניינים איקוניים כמו המרכז הפיננסי בשנחאי, רופונגי הילס בטוקיו, ההאדסון יארד במנהטן"… ועוד ועוד.
The World by Design
Kohn, גבר מרשים בן 90, בעל נוכחות איתנה, הוא בוגר תואר ראשון ושני באדריכלות בבית הספר לעיצוב באוניברסיטת פן.
כבוגר מצליח במיוחד, וכאדם שמעורב כל השנים בפעילות של בית הספר, הוא הוזמן לספר לסטודנטים מניסיונו לגבי החלטות עסקיות בעבודתו במהלך השנים.
היה נחמד לגלות שבאולם ההרצאה ישב הנכד שלו, גם הוא תלמיד באוניברסיטת פן. עניין של מסורת.
שם ההרצאה The world by Design, הוא גם שמו של הספר החדש בו מסכם קוהן קריירה ארוכה, בת חמישה עשורים, של ניהול חברת ענק בתחום הארכיטקטורה. וההרצאה היא חלק מקידום הספר.
אין ספק שלנהל חברה כל כך גדולה זה אתגר עצום. נשמע לי מאוד מסקרן והיה שווה להגיע ולהקשיב. כן, זה אחד תענוגות שיש לי במגורים בחו"ל.
אהבתי את העובדה שהאדריכל פתח את ההרצאה ודיבר על ערכים. ערכים שמובילים אותו ואת העשייה שלו.
הוא סיפר על אמו האופנתית, חנה קוהן, ממנה למד להתחשב בצרכי הזולת.
ציין את השירות הצבאי שלו בחיל הים, שם למד מנהיגות והסביר איך בעבודה עם השותפים שלו, איתם יסד את החברה למד את החשיבות של עבודה בצוות.
אחרי כן נפרשה לפנינו רשימה ארוכה של תיאור מבנים מונומנטליים, גורדי שחקים בעיקר. וההרגשה היתה שאנחנו נמצאים בתחרות "של מי יותר גדול" ….
למרות שלדבריו החברה בונה סוגים שונים של מבנים, קוהן הראה במפגש בעיקר את המבנים הגרדיוזיים שנבנו בעשורים האחרונים ברחבי העולם, וכן – בשנה הבאה גם בתל אביב.
אחרי שנפעמתי, כמו כל הנוכחים בחדר, מהמראות וממגדלי-העל העצומים, חשתי חוסר נוחות.
למה?
משום שהאדריכלות הזו מגלומנית.
היא נראתה לי מנותקת ושחצנית. למרות שהעיצוב מלוטש, מרהיב ומכוון לעורר התפעלות, האדריכלות עצמה נתפסת אצלי כיהירה, מרוחקת, אגרסיבית ומקטינה את האדם.
ואז נזכרתי שביקרתי במספר בניינים שלו.
-
רוצים דוגמאות נוספות לפרויקטים?
הדסון יארד המחודש בסוף ההי ליין בניו יורק, סיטי טאוור בבייג'ין , מרכז עזריאלי – הבניין החדש … יש עוד המון. שווה להיכנס לאתר שלהם ולדפדף.
בהרצאה שלו יוג'ין קוהן דיבר על הזדמנויות ובחירות, על המזל שהיה להם בתחילת הדרך כשבחרו לקחת עבודה מסוימת ולא אחרת. על מקומן של רשתות ומערכות יחסים, בכך שקשר אחד מוביל לקשר שני ולהזדמנות עסקית נוספת. המשמעות של עבודת צוות שבו אחד משלים את השני. וגם – על החשיבות להקשיב לצרכים של הלקוח.
קוהן תאר טיפים שקיבל מאנשים מסוימים שסייעו לו בראיון לקבל עבודה. וגם, וזה היה מעניין, סיפר על שיטה למכירת התכנית ללקוחות כך שיקבלו את ההצעה שאתם מעדיפים.
איך עובדת השיטה? מגישים ללקוח מספר הצעות, במהלך השיחה איתו מסבירים ופוסלים הצעה אחת אחרי השנייה, כך שבעצם עוברים עם הלקוח את התהליך המחשבתי שעברת בעצמך בפיתוח ההצעה, עד שהוא מבין את הראש שלך ויודע לבחור מה שנכון (לדעתך).
ההרצאה הזו היתה מהוקצעת, גברית ואליטיסטית. היה ברור שמדובר בעולם של כסף גדול, של תאגידים ופחות של אנשים. עולם קפיטליסטי.
על מה יוג'ין קוהן לא דיבר?
על היהדות שלו (לא רלוונטי לאדריכלות אבל אותי זה סיקרן)
על החיבור של הבניינים למרקם העירוני
על עלות התחזוקה של בניינים כאלה
על הזכות של הציבור להחליט אם הוא רוצה גורדי שחקים כאלה
על התחושה של בני אדם בבניינים האלה
על איכות הסביבה
על בנייה ירוקה
על קירות זכוכית מסנוורים וציפורים שמתנגשות בהם
והסטודנטים גם לא שאלו על זה.
וגם אני לא.
בסוף ההרצאה היתה דממה בחדר. ומחיאות כפיים. נתנו כבוד לאדריכל מרשים, עשיר ובעל עוצמה.
אבל אני מבינה כי עד שלא נשאל שאלות רגישות, לא נקבל תשובות מניחות את הדעת.
מה אתם הייתם שואלים אותו?
ולסיום – ישראלים – התכוננו. בניין הספירלה בתל אביב נמצא בבנייה:
רוח המקום 
כתיבת תגובה