לאחרונה קראתי שדחפורים עלו על בניין בית מעריב בתל אביב והוא בתהליך הריסה. יבנו במקומו בניין חדש. למה מחליטים על הריסה ולא על שינוי יעוד? חבל מאוד. אפשר אחרת.
הפעם תקראו כאן איך עושים שימור ושינוי יעוד של בניין היסטורי בפילדלפיה. נתחיל את המסע בבניין עם השם המוזר: בוק. Bok. ובשמו המלא – Edward Bok Vocational School

הבניין העצום, הוקם בשנת 1936 כדי להיות בית ספר תיכון מקצועי עבור 3,000 תלמידים ותלמידות. הגענו אליו ביום חורף שמשי בסוף שבוע, כי גיליתי שיש במקום פעילות פתוחה לציבור.
המבנה מסיבי, המסדרונות רחבים, התקרות גבוהות. הבניין בנוי בסגנון אר דקו, שהיה מקובל למבני ציבור בשנות השלושים בארצות הברית. בבית הספר לימדו סוגים רבים של מקצועות ועיסוקים. בקומה השלישית למשל, נבנה מטבח מלא לשעורי בישול. בקומת הקרקע – סדנה למכונאות רכב, בקומות אחרות – סדנאות עבודה והרבה כיתות עם חלונות ענקיים. בבניין מצויים גם שני אולמות התעמלות פנימיים, אחד לבנים, שני לבנות. ויש אודיטוריום פנימי ענק ובו 1,400 מקומות.


מדובר על חתיכת היסטוריה.
בית הספר פעל במשך כ- 80 שנה ונסגר בשנת 2013, לאחר שמספר התלמידים הצטמצם ונוצרו עלויות תחזוקה גבוהות לתפעול הבניין המסיבי. הקהילה הצטערה מאוד והתנגדה לסגירה. זה לא עזר.
מה עושה עירייה עם מבנה מסיבי כזה בשכונת מגורים דרומית? מה עושות ערים אחרות עם מבנים דומים במקרים כאלה?
מוכרות ומהר.
בניין בית הספר בוק בפילדלפיה, כמו עשרות בניינים דומים ברחבי ארצות הברית , יצא למכרז למכירה סמוך למועד בו הופסקה הפעילות החינוכית בו. היות ולהחזקה של בניין כזה יש עלות גבוהה עבור הרשות המקומית, עיריות רבות מוכרות את הבניינים במחירים נמוכים יחסית.
על פי הדו"ח, לבניינים שעומדים ריקים זמן קצר בלבד ומצב התחזוקה שלהם סביר, בניינים שנמצאים בשכונות טובות ואינם גדולים מידי – יש סיכוי טוב יותר להימכר במהירות. במידה והם לא נמכרים יש חשש לוונדליזם ולנזק מתמשך לבניין וכמובן לסביבה.
שינוי יעוד
כאשר מבני בתי הספר נמכרים, הם משנים ייעוד. למה הם הופכים? חלקם לדירות למגורים, אחרים לבתי ספר פרטיים ובחלק אחר מן המקרים, למרכזים לעסקים קטנים. כששואלים את התושבים בשכונה, יש להם דעה לגבי מה לעשות במבנה. יש כאלה שרוצים לראות במבנה בית הספר מרכז קהילתי, יש הרוצים שהבניין יהפוך לדירות יוקרה ואחרים – למגורים לחסרי דיור.
מה קרה עם בניין BOK?
ממוסד חינוכי – למשאב לפיתוח כלכלי קהילתי
זה מה שקרה: הבניין נמכר ליזמים פרטיים. ממבנה שהיה בבעלות ציבורית הוא עבר לבעלות פרטית. היזמים, חברה עסקית לעיצוב ולפיתוח, Scout, הציעה בשנת 2014 לרכוש את הבניין ולהפוך אותו למרחב רב שימושי: לעסקים קטנים, לאמנים, מעצבים ולעמותות.
ההצעה שלהם התקבלה, הם רכשו את הבניין וכיום הם הבעלים של המבנה ומתפעלים את הפעילות בו. בהתאם לתכנית שהציעו, הבעלים פתחו את הבניין הענק וייעדו אותו לשימוש עסקים קטנים וארגונים בקהילה. הבניין חזר לחיים. התיקונים שעשו למבנה הם בכוונה מינימליים והאופי המקורי של הבניין נשמר. וזה נראה מעולה!
המודל העסקי – הביא לשינוי ייעוד של חללים בבניין, דבר שהביא את הקהילה סביב להשתמש בנכסים של הבניין. בספריית הכלים של בית הספר, ליד סדנת המוסך לשעבר, נחנך בית קפה שפתוח לציבור. ולידו חנות לתיקון אופניים. על הגג – בר ומסעדה.
שני אולמות התעמלות הפנימיים, משמשים כיום לפעילויות קהילתיות כמו יריד בגדי יד שנייה ויריד לעבודות אמנות. ניתן גם לשכור את החללים הללו לחוגים, סדנאות או אירועים. בכיתות נמצאים כיום חדרי סטודיו לאמנים, יוצרי וידאו, וחדרים לפעילות לילדים ומשרדים לעסקים קטנים ולעמותות.


כיום פועלים במבנה 150 עסקים קטנים, אמנים ועמותות. אלה הדיירים במקום. בסיור מאורגן שעשיתי שם, ומתקיים אחת לשבוע, נאמר כי אחוז גבוה של עסקים הצליחו להתפתח כלכלית מאז שנכנסו, וכהוכחה לכך הם עוברים מחלל זול יחסית לחללים יותר גדולים ויותר יקרים בבניין.
מספר בעלי עסקים שדיברתי עימם מספרים כי באופן טבעי ומשמח עבורם, יש דיאלוג וגם שיתופי פעולה בין העסקים שפועלים שם. הנה מנוע צמיחה. אם מעניין אתכם לשכור חדר לעבודה – הנה כל הפרטים


סדנה למכונאות הפכה לבית קפה. Bok Building
למה חשוב לשמר ולהשמיש מחדש? קיימות, פיתוח כלכלי ושימור תרבות
כדאי לשמר בניינים היסטוריים ולהשמיש אותם מחדש, מהרבה סיבות:
על פי ארגון השימור בפילדלפיה, עדיף לשמר מבנים מאשר להרוס ולבנות מחדש. מבחינה סביבתית, השמשה של מבנים ישנים מצמצמת את צריכת משאבים חומרים, יוצרת פחות בזבוז קרקע וצורכת פחות אנרגיה מאשר להרוס בניינים ישנים ולבנות חדשים.
מבחינה כלכלית, שילוב עסקים קטנים במבנה שמשנים לו את הייעוד, מוסיף מקומות תעסוקה ובכך מביא לפיתוח כלכלי של השכונה. זה יעד חשוב.
השמשה של בניינים היא מפתח לשיפור האזור. המסעדה ובית הקפה במבנה בית ספר בוק, כמו גם החנויות והסדנה לתיקון אופניים, מהווים מרחבים למפגש של תושבים באזור. סביבת הבניין מטופחת יותר. כשהולכים ברחוב אפשר לראות כיום עבודות אמנות על בניינים קרובים. המדרכות מתוקנות, ריהוט רחוב חדש כמו ספסלים, מתקנים לחניית אופניים, ותחנת אוטובוס פעילה, עושים את המרחב הציבורי נעים ושימושי.
כשמשמישים מחדש בניין משמרים גם את ההיסטוריה והתרבות. וזה בעיניי מאוד מאוד חשוב. על גג בניין בוק מצוי כיום בר מסעדה, מקסים ביופיו ולא מתאמץ, בשם אירווין Irwin's. כמו כל הבניין – לא נעשו במקום שינויים גדולים ונשמר אופי הבניין המקורי. בעבר למדו שם סיעוד ועדיין אפשר לראות אלמנטים מקוריים כמו משקל מדידה וארונות. הנוף – גם הוא מקורי – דרום פילדלפיה היפהפייה פרושה לפנינו.
מעניין לציין ששמה של המסעדה מכבד את האדריכל האחראי על בניית בתי הספר בפילדלפיה בין השנים 1920 – 1937. אירווין ט. קטריין, Irwin T. Catharine. במשך תקופת כהונתו בתפקיד נבנו בעיר 87 בנייני בתי ספר!
פעם בנו אחרת… וסיור במבנים הללו מאפשר לנו מסע בזמן. איזה מזל שככה שומרים עליהם כאן.


עקרונות שחשוב לדעתי לקחת בחשבון כשנכס ציבורי משנה יעוד:
1. הקהילה בראש סדר העדיפויות. נכס ציבורי יעבור לרשות פרטית במידה והוא משמש את הקהילה. יש לערב את הציבור בהחלטה לגבי הנכס והפעילות החדשה בו.
2. מקומות תעסוקה כמנוף כלכלי: שינוי יעוד חייב לתת ערך כלכלי וציבורי, למשל בהוספת מקומות עבודה.
3. פיתוח כלכלי מקומי: כדי שמתחם יהיה בר קיימא מבחינה כלכלית, יש לשלב בו מרחבים שפתוחים לציבור ומקום לעסקים מקומיים, קטנים וגדולים ולעמותות. על הבעלים להשקיע בטיפוח המרחב הציבורי סביבו.
4. שימור תרבות וזיכרון היסטורי . שימור המבנה והאופי שלו, גם כשמשנים לו ייעוד, תורם לשימור תרבות והזיכרון ההיסטורי. זו הזדמנות מצוינת לא למחוק את העבר.
עד כאן מפילדלפיה הפעם.
ולסיום – תראו: ככה הבניין נראה ומתפקד היום. קופצים לבקר?

כתיבת תגובה