מה אנחנו מצפים מספסל עירוני?

שבו רגע.

באמת, קחו דקה לשבת ולהביט סביבכם. עכשיו עשו את זה בחוץ, ברחוב, בגינה. חפשו ספסל ושבו עליו.

איך ההרגשה? מה אתם רואים? את מי? מה דעתכם על הספסל הזה?

כשהייתי חוזרת מבית הספר היסודי, בדרך הביתה, הייתי עוצרת לשבת עם חברה על ספסל האוטובוס מתחת לבית. זה היה לוקח שעות השיחות האלה שלנו. היינו עוצרות, מפטפטות ככה בין לבין לבין. בין בית הספר לבין הבית. מקום על הדרך שהוא כמעט הבית אבל עדיין "למטה".

ספסל הוא הרהיט הכי משמעותי ברחוב עירוני, בכל רחוב בעצם.

בפוסט הזה תבינו מה עושה ספסל עירוני לספסל מוצלח, איך מקדמים נושא של ספסלים מוצלחים בניו יורק ואיך תוכלו להשיג עבור הרחוב והשכונה שלכם ספסלים מוצלחים.

מהו ספסל מוצלח?

ספסל מוצלח מאפשר לשהות, לנוח, לקחת פסק זמן. הוא מאפשר להתבונן, לחשוב, לפגוש אנשים, לעצור ולשוחח מעט. ספסל מוצלח מאפשר לראות ולהיראות. הוא יוצר מקום חברתי שמאפשר להיפגש.

כל זה קורה, אם מתקיימים מספר תנאים. ראשית כל על הספסל להיות ספסל נוח. נוחות של ספסלים היא תנאי בסיסי ראשון. אחרת – זה לא זה.

כיוון שספסל הוא ריהוט רחוב הוא משפיע על המרחב הציבורי. הוא משפיע על הנראות ועל האופי של הרחוב, הכיכר, השכונה, המקום, וגם על האווירה במקומות אלו ואפילו על תנועת ההולכים והשבים, בכל הגילאים.

במקום בו יש ספסלים נוחים ומתוחזקים היטב נעים לשבת ולשהות. היושבים מרגישים שמכבדים אותם. לעומת זאת, כשהספסל שבור או מקולקל, כשהצבע עליו מתקלף או מקושקש הדבר גורם לאנשים לזלזל במרחב ולהזניח אותו.

נוחות, אם כן, זה תנאי בסיסי. גם תחזוקה. אבל יש לנו ציפיות מעבר לזה. למשל שימושיות.

ספסל מעוצב יכול להיות משובב נפש. ספסלים מפונפנים יכולים ליצור אוירה מעודכנת שנותנת לעוברים והשבים הרגשה של רעננות, תשומת לב, הקפדה ורצון להיות עכשוויים ומטופחים. עדיין חשוב שספסלים מעוצבים יהיו גם נוחים וגם שימושיים.

במידה והספסל אינו נוח לשימוש הוא עלול להחשב לריהוט רחוב עוין.

ידעתם שיש דבר כזה עיצוב עוין או אדריכלות עוינת? מה הכוונה? ספסל שמעוצב באופן כזה שחלק מהציבור, כמו חסרי בית או בני נוער, לא יוכלו להשתמש בו נחשב לריהוט רחוב עוין. אם למשל, ספסל בתחנת רכבת מאפשר רק הישענות ולא ישיבה או אם ספסל מחולק כך שלא ניתן יהיה לנוח עליו בשכיבה, או להתכנס ולהתיישב עליו בחבורה, אפשר לומר שהוא מעוצב בצורה עוינת.

בקישור הזה תוכלו לראות סרטון שעוסק בעיצוב עוין של מרחב ציבורי.

האם גם ספסל חכם יכול להחשב ספסל עוין? לפני מספר חודשים כתבתי כאן על   Soofa – ספסל חכם, או אולי חכם מידי, הספסל שמזהה את כמות האנשים שנמצאים במרחב הציבורי. ספסל כזה משמש צורך מסוים – של הרשויות. הנה הפוסט שלי שמעלה את הסוגיה של איסוף נתונים במרחב הציבורי.

ובכן נחזור לשימושיות: אנחנו מצפים מריהוט במרחב הציבורי שישמש את הצרכים החברתיים של התושבים. כסא, מדרגות, ספסל נייד או קבוע, הצללה, שולחן. אנו מצפים מהם שיהוו מקום למפגש, להתכנסות. מקום שיאפשר מנוחה, שהייה ושיחה.

מה אנחנו מצפים מספסל?

1. שיהיה נוח
2. שיהיה מתוחזק
3. שיהיה מוצל
4. שיהיה זמין ומזמין לכל
5. שיהיה בפריסה מתאימה

בקיצור, שיהיה שימושי.

כמה מילים על חשיבות של צל לעניין שימושיות: בישראל צל הוא תנאי הכרחי לשימושיות של מרחב ציבורי בכלל ושל ספסל בפרט. אם ריהוט רחוב אינו מוצל – הוא יהיה לוהט בשעות רבות מהיום, ואז הוא אינו יעיל ואינו שימושי כי אף אחד לא ישב עליו. כאשר מתכננים פריסה של ספסלים חייבים לחשוב באותה עת על הצללה.

ולגבי הכללה – על מנת שהרחוב ישמש כהלכה ציבור מגוון ויאפשר תנועה נוחה של תושבים כולל אנשים מבוגרים, ילדים או אנשים עם קשיים בניידות, אנחנו צריכים לאפשר להם לעצור ולנוח. לכן, יש צורך בפרישה טובה של הספסלים במרחב העירוני.

תראו איך דואגים לפרישה מוצלחת של ספסלים בניו יורק:

CityBench – ספסל עירוני –  בניו יורק

סיטי בנץ' (ספסל עירוני) היא יוזמה להגדלת כמות מקומות הישיבה הציבוריים ברחובות ניו יורק והיא חלק מתכנית פדראלית רחבה יותר שמטרתה לשפר את הניידות של אנשים זקנים ושל אנשים עם מוגבלות ולצמצם מחסומים בשירותי תחבורה לאוכלוסיות אלה.

מחלקת התחבורה של ניו יורק (DOT) מממנת ומתקינה ספסלים אטרקטיביים ברחבי העיר למשל בתחנות אוטובוס, במסדרונות מסחריים ובמיוחד במקומות בהם ריכוזים גבוהים של אוכלוסיה מבוגרת.

הספסלים הללו הופכים את הרחובות לנוחים יותר עבור העוברים והשבים , הולכי הרגל ובמיוחד לאנשים זקנים ולאנשים עם מוגבלות.

כל אחד יכול לבקש להציב ספסל ברחוב וכל אחד יכול להשתמש בספסל. DOT מעודדת את כל התושבים בניו יורק להמליץ על מיקומים לספסלים במרחב הציבורי. ככה, פשוט למלא טופס בקשה כזה: טופס לבקשת הצבת ספסל

התכנית מפרטת כללים, הסברים טכניים והגבלות שונות להצבת ספסלים. למשל: הספסלים מיועדים לשימוש כלל הציבור ואינם מיועדים לדיירים של בניין ספציפי או עסק מסוייים. ספסלים לא יגרמו להזזה של רוכלים ברחוב.  התושבים גם מתבקשים להודיע אם יש ספסל שבור כדי שיתוקן. עוד פירוט תוכלו לראות באתר: CityBench

במסגרת התכנית הותקנו עד היום  1800 ספסלים. אם תסתכלו במפה האינטראקטיבית המרהיבה תוכלו לראות היכן מוצבים הספסלים בניו יורק וגם – איפה חסרים ספסלים. זה הקישור למפה Web Map

אני כמובן מתלהבת מהשקיפות של המיזם, איך הם יודעים לעשות את זה באמריקה!  כל המידע נגיש וזמין לציבור בזמן אמת.

הנה המפה של הספסלים בניו יורק

מה אפשר לעשות כדי שגם ברחוב שלך יהיו ספסלים מוצלחים?

זה מתחיל מדברים פשוטים וממשיך ביוזמה אקטיבית. זה מה שאפשר לעשות : להתבונן, לזהות, לפנות לרשויות, להסביר ולדרוש.

• בפעם הבאה שאתם יוצאים לרחוב הביטו על הספסלים.
• בחנו ובידקו: האם ברחוב שלכם יש מספיק ספסלים? מי יושב עליהם? מי משתמש בהם? האם הספסל מהווה מקום להתכנסות או למפגש? האם הוא נעים ומתוחזק היטב? האם הוא מוצל? האם הוא מזמין ומעודד אתכם לשבת עליו?
• אם לא, או אם חסרים לידכם ספסלי רחוב מוצלחים, אתם יכולים לפעול!
  זיכרו שהרשויות המקומיות בישראל נמצאות כעת לקראת בחירות. יכול להיות שתרצו לדרוש מהם כבר עכשיו לתקצב ספסלים נוחים ומוצלחים.

על ידי כך ניתן יהיה לעצב את המרחב הציבורי, לשפר את הנייידות של אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלות וגם ליצור מקומות מפגש עבור התושבים ובכך – לחזק את הון החברתי של הקהילה.

לסיכום,
מה אנחנו מצפים מספסל עירוני? בעיקר – שיהיה. ושיהיה שימושי!
אנחנו רוצים שהספסל יהיה נוח, שיהיה מתוחזק ומוצל, שיהיה זמין וימצא בפרישה מתאימה במרחב, שיהיה מזמין לכל ויאפשר מנוחה, מפגש, שיחה והתכנסות. ואם אין לכם ספסל כזה בקרבתכם – פנו לרשויות ודרשו ספסלים!