הדרך לגינה שכונתית מטופחת מתחילה בהתאגדות

מכל השיטוטים והביקורים שלי בגנים ובגינות בשכונות השונות בפילדלפיה, ברור לי שכל מי שרוצה גינה שכונתית מטופחת צריך להתאגד.

בארה"ב, לכל פארק או גינה שכונתית מטופחת יש אגודת ידידים שפועלת לצד הרשות המקומית, למען שיפור האזור. כשאומרים אגודת ידידים, ידידי הגן,  "Friends of the park",  מתכוונים כאן לארגון של מתנדבים, עמיתים, פעילים וכן, גם תורמים.

מדוע לגן ציבורי שכונתי יש צורך באגודת ידידים? כי אגודות של פעילים הן מפתח לשינוי.

רוצים גן מטופח בשכונה שלכם? התאגדו והתחילו לפעול! המימון יגיע, אולי ממקור מפתיע

+++
לאחר שבפעם הקודמת כתבתי על הזכות שלכם לגן ציבורי קרוב לבית, הפעם תקראו כאן על
– אגודות ידידים שמקדמות פעילות למען גנים שכונתיים
– על רשת מופלאה של אגודות ידידי הגנים בפילדלפיה
– ועל השקעה עירונית שתקציבה מגיע ממקור מפתיע.
+++

האמריקאים לא מחכים למימשל המרכזי

החברה האזרחית האמריקאית מבוססת מאז היווסדה על פעילות מאורגנת של פרטים ואזרחים לצד העשייה הממוסדת של השלטונות.  ההתאגדות העצמאית היא נורמה שמהווה חלק משמעותי מהתרבות של החברה באמריקה גם כיום.

כאשר מתבוננים בפעילות של אגודות הידידים שפועלות לצד הרשויות, רואים עד כמה החברה האמריקאית מבוססת על התרומה של האגודות הללו.

כיום פועלים בארצות הברית מליון וחצי   ארגונים ללא כוונת רווח.  אגודות הידידים משקיעות כספים פילנתרופיים פרטיים, וזאת בנוסף לכספים שמשקיעה או לא משקיעה המדינה. האגודות הללו  פעולות בכל תחומי החיים של האמריקאים.

בהקשר של הגנים, אגודות ייעודיות מפתחות את הגנים הציבוריים, מפעילות תכניות חינוך, ספורט ופנאי, שתילה ונטיעה, פעמים רבות באמצעות מתנדבים, הכל לטובת המקום ואיכות חיי התושבים.

איך מעורבות אגודות ידידי הפארק מתבטאת בשטח?

פעילות אגודות הידידים משתקפת במראה הגן. גנים שיש להם אגודות ידידים הם מטופחים ומושקעים.

אגודות הידידים לוקחות אחריות על הגן המקומי, הן משמשות 'מחזיקות עניין' בעלות אינטרס והשפעה מול הרשות המקומית. הן מגייסות כספים ודעותיהן נשמעות בדיאלוג עם הרשות המקומית.

אגודות הידידים מעורבות בתכנון הפעילויות שנעשות בגן, בההשקעה בפיתוח הפיזי, בגיוס המתנדבים וכספים וגם – מעורבות בתהליכי המיתוג.

רשת עירונית של אגודות ידידים למען גנים שכונתיים

בפילדלפיה פועלות  115 (!) קבוצות ואגודות של ידידי הגנים הציבוריים והשכונתיים. אלה מאוגדים ברשת ארגונים שנקראת Parks Friends Network .

מדובר בארגונים ובקבוצות של מתנדבים שמסייעים לשמור על הגנים העירוניים ולהפוך אותם למזמינים, מלאי חיים ופעילויות לציבור. ארגוני ידידי הגנים עירוניים מארגנים, כל אחד באיזורו, ימי ניקיון, הם מתכננים פעילויות לקהילה בגן בו הם פעולים. הם מדווחים על צרכים ועניינים חשובים, מסייעים לגייס כספים ומהווים ארגון סינגור להשגת הון ותקציבים לשיפורים בגן. באופן כללי הם מהווים שגרירים לנושא מערכת הגנים השכונתיים של פילדלפיה.

אני נחשפתי לפעילות של הרשת הזו דרך שלטים שמוצבים בגינות השכונתיות ומזמינים לאחת מהפעילויות שלהם שנקראת Love your park, פעילות ניקיון וטיפוח שמתקיימת פעמיים בשנה יחד עם מחלקת הגנים ברשות המקומית.

בעיניי יש בזה עוצמה רבה גם מבחינה סביבתית וגם מבחינה קהילתית וציבורית. כשיש תושבים שאיכפת להם, קולם נשמע וככה מצליחים להניע תהליכים ולגייס משאבים.

אבל לא הכל ירוק (זאת אומרת , ורוד)….

 

מה עם חוסר השיויוניות בהזדמנויות ובמשאבים?  

בהחלט לא בכל שכונה ולא בכל איזור יש גינות מטופחות. בכלל לא.

כשנמצאים בארה"ב רואים כי באזורים בהן האוכלוסייה חלשה חסרה מאוד השקעה במרחב הציבורי. והשקעה כזו אם קיימת, אינה דומה כלל להשקעה שמתקיימת בשכונות החזקות. חוסר השיוויון בולט וכואב.

החברה האמריקאית, ובמיוחד האורבניסטים, עוסקים כיום בשאלות של הזדמנויות, של שיוויון חברתי ושל מחיר ההתפתחות העירונית בעשורים האחרונים.

מי לוקח אחריות על פיתוח המרחב הציבורי בשכונות בהן האוכלוסייה אינה משופעת במשאבים כלכליים ובעוצמה חברתית?

בעייה רצינית.

במקומות הללו נמצא פחות כסף שמושקע בפעילויות ובפיתוח, גם לא במיתוג ובעיצוב. שם עוסקים בסוגיות בסיסיות של איסוף פסולת, מניעת שימוש בסמים ומגייסים מתנדבים במטרה לחזק את ההון החברתי.

הפערים בולטים לעין. ועם זאת, יש מה לעשות.

נדרשת השקעה ציבורית.

Rebuild Philadelphia – בונים מחדש תשתיות קהילתיות

נראה כי בפילדלפיה הרשות המקומית מודעת לבעייתיות של חוסר השיוויון בהזדמנויות ובתקציבים והיא יצאה ביוזמה ענקית שנקראת Rebuild . Rebuild Community Infrastructure

במבט ראשון זה נראה לי כמו פרויקט שיקום שכונות. למעשה, מדובר במחויבות הרשות המקומית להשקעה אדירה בתשתיות עירוניות בשכונות מעבר למרכז העיר, מתוך מטרה לקדם שיוויון והוגנות ברחבי פילדלפיה.

ההשקעה המתוכננת בגנים ובמרחבים ציבוריים, בספריות, בבתי ספר וגם בתכניות לפיתוח כלכלי ולתמיכה בעסקים מקומיים והיא מתקיימת תוך מעורבות התושבים.

• תקציב – 500 מליון דולר
• 400 אתרים עירוניים מיועדים להתייחסות (ספריות, מגרשי משחקים, פארקים)
• ב- 90% מהם נדרשת השקעה כספית

הראייה היא הוליסטית וההתייחסות היא למדדים מגוונים של בריאות ורווחה ותעסוקה ולא רק ממדים של תשתיות פיזיות. חלק מההשקעה בתשתיות עירוניות מתייחסת לגנים ציבוריים שנתפסים שמשאב קהילתי.

בהלימה לעקרונות של שקיפות ושיתוף תושבים, הכל מתוקשר לתושבים בדרכים מגונות. היות ואני מכותבת על החומרים שלהם, קבלתי לאחרונה הזמנה להשתתף בישיבת בורד, שתאפשר למשתתפים לקבל עדכונים, להעלות סוגיות  ולשאול שאלות.

הנה דוגמא לדו"חות שמתוקשרים לציבור במפגשים אלה.

עוד דוגמא – ממש ממש שווה לכם להכנס לאתר ולראות את המפות המתארות ויזואלית ואינטראקטיבית. המפות מתארות היכן פועלים, היכן משקיעים ומתי. כמו כן התצוגה המעניינת מציגה את הפערים במצב האוכלוסייה. ממפים שם את מצב הסוכרת, ההשמנה, האסטמה, השימוש בסמים , ההשקעה בבניה ועוד בכל שכונה , בכל רחוב.

מרשים ביותר. בעיניי, לא פחות ממסעיר.

 מאיפה הכסף לפיתוח? רובו – ממיסוי משקאות ממותקים

תקציב הפרויקט לפיתוח תשתיות בשכונות העיר – 500 מליון דולר. איך מממנים אותו?

ממקור מפתיע בהחלט. כדי לצמצם את ההשמנה ואת צריכת משקאות ממותקים ומשמינים הוטל לאחרונה בפילדלפיה מס על הפצת משקאות מוגזים ומשקאות ממותקים.

וכך,  300 מליון דולר מגיע לתכנית רבילד כהכנסות מהמס הזה. ככה זוכים פעמיים: גם הפחתת  שתיית משקאות ממותקים בדרך לצימצום השמנה וגם השקעה ציבורית בתשתיות שיסייעו לפיתוח בריאות הציבור.

אם אתם רוצים לדעת, מיליון דולר נוספים מגיעים מקרן וויליאם פן, קרן שפועלת בפילדלפיה. והשאר מקרנות אחרות ומתקציב העירייה (48 מליון דולר בלבד).

אותי הסידור הזה הרשים.

אז מה אתם צריכים כדי שתהיה לכם גינה שכונתית מטופחת?

ראשית, צריך את הגישה הנכונה. חשוב להבין שלא תמיד הכל מתחיל ברשות המקומית, ולא תמיד כדאי להשאיר לה את החופש להחליט. פעילות מסורה ועיקבית שלכם כתושבים,  יכולה להביא את הרשות המקומית לתמוך בעשייה שלכם. ועם שתוף פעולה מוצלח מגיעים רחוק.

אז זה מה שצריך:

1. פעילות של עמותה, אגודת ידידים מחויבת ופעילה, שתהווה מחזיקת עניין או קבוצת אינטרס.

2. מעורבות של התושבים כמתנדבים, וגם כמשתמשים בגן

4. חתירה לשיתוף פעולה עם הרשות המקומית

3. השקעה של הרשות המקומית

 

מוכנים להתחיל?

בהצלחה!