איך יוצרים עירוניות מוצלחת באמצעות מעורבות עסקים? מודל מעג"ל בשכונת גן החשמל 

 

מה דעתכם על הקשר בין מעורבות עסקים בקהילה לבין עירוניות? הנושא הזה מעסיק אותי המון זמן. האמת היא שלאחר עשייה של שנים בתחום, כמעט התייאשתי מהגישה המסורתית של מעורבות עסקים בקהילה ומהאימפקט המצומצם שלה.

לכן שמחתי על האפשרות ללמוד מקרוב על הטמעת מודל למעורבות עסקים מקומיים בתל אביב, מודל שיש לו סיכוי להיות מוצלח ובעל השפעה.

לצורך כך נפגשתי עם ענבל שתיוי, אורבניסטית ומנכ"לית עמותת מעגל גן החשמל, ועם בעלי עסקים בשכונת גן החשמל בתל אביב. הקשבתי, צילמתי וחקרתי.

לענבל שתיוי יש משנה סדורה לגבי תפקיד העסקים במרחב העירוני ולגבי האינטרסים המשותפים לעסקים ולתושבים.
"כולנו יודעים כי לעסקים יש השפעה גדולה על המרחב הציבורי. עסקים הנמצאים ברמת הרחוב קובעים למעשה את האופי של  המקום. החזיתות, תמהיל החנויות, סוג הסחורה והשירותים המוצעים במקום, הם אלה שמייצרים את החוויה האורבנית, את ההוויה של הרחוב ושל התושבים. וכמו שעסק משפיע על הרחוב, הרחוב משפיע על העסק".

בעירוניות מוצלחת לעסקים ולתושבים יש אינטרסים משותפים

"בשבילי העבודה הזו היא הזדמנות לחשוב על המרחב העירוני מחדש", מסבירה  שתיוי. בסופו של דבר האינטרס המשותף לעסקים ולתושבים הוא שיפור סביבת המחייה שבה כולנו חיים.

כשעסק קטן נמצא ופועל בעיר, תשלומי הארנונה שלו ואגרות העסקים שהוא משלם גבוהים מאוד ויחד עם זה הוא לא צורך שום שירות יקר מהעירייה כמו רווחה או חינוך. התושבים נהנים מההכנסות הללו.

כשנוספת תאורה בגינה השכונתית המקום הופך למרחב בטוח לילדים, לנשים ובעצם לכולם. מרחב שכיף להגיע אליו. וכשיש תנועה מוגברת של תושבים ברחוב או בגינה הם ישהו במקום יותר זמן, גם בשעות החשיכה, ובסופו של דבר גם העסקים נהנים מכך.

גם יצירת סביבת מגורים וסביבת עבודה נעימה היא אינטרס של כולם, טוענת שתיוי. "אין דבר יותר משמח לעובד מלבוא לעבודה למקום נעים, עם תנועה של בני אדם ושל מכוניות. אין דבר יותר משמח מלהיות בקשר עם שכן שלך. כך גם לעסקים"

מעורבות עסקים במרחב העירוני עוזרת להפוך את השכונה למקום נגיש, מאפשר ומקבל. כך למשל, כמו שקרה במציאות בשכונת גן החשמל, אם בעל עסק מעורב ופועל על מנת למנוע ממכוניות לחנות על המדרכה ולחסום את החנות שלו, והוא מקדם הצבת מתקני חניה לאופניים, או כשהוא מודיע לעירייה על פיצוץ צינור שמציף את המדרכה, זה משרת גם את התושבים ולא רק כלקוחות. כשהמדרכה תהיה פנויה, אמא תוכל לעבור בביטחה עם עגלת תינוקות ותרגיש יותר נוח ובטוח בשכונה.

ועוד דבר, גם העובדה שעסקים מקומיים מעסיקים אנשים ותושבים היא אינטרס משותף, כך מתפתחת כלכלה מקומית.

ברוח ג'יין ג'ייקובס מסכמת שתיוי ואומרת כי "כשהרחוב נראה ומרגיש יותר טוב, בטוח, מואר, מגונן, מאורגן ונעים, כשמכירים את בעלי העסקים מקרוב, התחושה של התושב היא שהוא לא לבד בחלל".

לפני שנכנס לראות מה קורה כיום בשכונת גן החשמל אתייחס בקצרה למודל של מעורבות עסקים שיובא לישראל מחו"ל ונקרא BID.

מהו BID – Business Improvement District?

מדובר במודל לפיתוח כלכלי מקומי. עידן עמית מסביר במאמרו כי "ה- BID הוא מרחב מוגדר, שבעלי העסקים הפועלים בו מתאגדים ומקבלים אחריות על המרחב הציבורי ומבצעים פעולות כגון ניקיון מדרכות, ייזום אירועים ציבוריים ושיווק העסקים הפועלים במרחב. כל בעל עסק או נכס במרחב משלם מס או היטל למימון פעילות ה-BID, לרוב בשיתוף הרשות המקומית, ברמות שונות של מעורבות". עוד על מודל BID , הביקורת עליו והאתגרים שלו כדאי לכם לקרוא בעברית במאמר בשם מרחב ציבורי בניהול פרטי שכתב עידן עמית במגזין שפת רחוב.

מודל  BID הובא לישראל, הותאם לצרכים המקומיים ונקרא כאן בשם מעג"ל – מרחב עסקים גיאוגרפי לקידום.

רוצים לדעת איפה יש מרחב עסקים כזה בתל אביב, ואיך הוא עובד?  המשיכו לקרוא ותראו מה גיליתי בסיור שלי:

1. איפה נמצאת שכונת גן החשמל?
2. אילו מהלכים נעשו בשכונה מבחינת מעורבות עסקים?
3. מהי עמותת מעגל גן החשמל ומדוע כדאי לעסקים להצטרף ולהשפיע?
4. מהם המפתחות להצלחה?

 שכונת גן החשמל בתל אביב

איפה זה? שכונת גן החשמל היא שכונת צומת בעיר תל אביב וממוקמת בין שכונות דרום תל אביב, נווה שאנן לאיזור לב העיר, שדרות רוטשילד. רחוב אלנבי מדרום מערב ודרך מנחם בגין ממזרח חובקים את השכונה שמהווה כיום מרחב מוגדר עם אופי של שכונה עירונית אמיתית.

כשצועדים ברחובות השכונה פוסעים ברחובות חד סיטריים, בני הליכה שמותאמים לבני אדם. האוירה מאירת פנים ונעימה. בדרך אפשר לראות בניינים היסטוריים משופצים או בתהליך שיפוץ, בניינים בעירוב שימושים כאשר בקומת הקרקע יש חנויות ומסחר ובקומות העליונות מגורים. בלב בשכונה ממוקמת גינה ציבורית רב שימושית. אי אפשר להתעלם ממספר מבני מגורים חדשים ומרהיבים שמשלבים גם הם מסחר ומגורים. האיזור חי ונמצא בתנופת פיתוח. הרכבת התחתית שגם היא נמצאת בבניה מזכירה שלאיזור יש פוטנציאל מדהים מבחינה עירונית.

מי גר פה ואילו עסקים מצויים במקום? בשכונה מתגוררים כיום  כ- 1,500- 2,000 איש ופועלים בו כ- 80 עסקים. תמהיל התושבים מורכב מתושבים ותיקים שגדלו במקום, אמנים, זוגות צעירים ואנשים מבוגרים יותר שגרו בפריפריה וחזרו לעיר.

והעסקים במקום? גם הם מאוד מגוונים. תמצאו במקום עסקים ותיקים מאוד שחלקם מהווים מוקד ארצי כמו חנות קנווד וגם עסקים חדשים מאוד.  יש מגוון מסעדות שהפכו למוסדות קולינאריים כמו טאקרייה, אוקינאווה והירו, חנויות בגדים כדוגמת  חנות האופנה ליד שנייה צ'לסי, שירותים כמו דואר וכן גלריות לאמנות ומוסדות תרבות ופנאי כגון חנות ספרים ותרבות המגדלור, חנות למוצרי יוגה ומועדון לבונטין 7 האהוב. גם חנויות מעצבים ומעצבות מהוות חלק מהתמהיל בשכונה כמו חנות כיסים הידועה ואפילו – "אברהם הוסטל" שהוא אטרקציה בפני עצמו.

איך הכל התחיל? ראשית ההתיישבות בשכונת גן החשמל היתה בשנות העשרים של המאה העשרים, עת התגוררה במקום אצולת הממון של תל אביב. השכונה נקראת על שם תחנת הכוח הראשונה בארץ ישראל המצויה במקום, במבנה שמשמש כיום מתחם דירקטוריון חברת החשמל. אם תרימו ראש ותביטו כיום על הבניינים בשכונה תוכלו להתרשם מההדר בעצמכם.

ומה לגבי מעורבות עסקים בשכונה? היו מספר מהלכים שידועים לנו במהלך השנים.

 מעורבות עסקים בשכונת גן החשמל

1. מעצבות חלוצות. התארגנות הראשונה של עסקים במתחם גן החשמל היה לפני כ 12 שנה, אז הוקם קואופרטיב מקומי בו חברו יחד מספר מעצבות אופנה ובית הקפה פורץ הדרך הפעיל עד היום Loveat. המעצבות שפתחו סטודיואים וחנויות סביב גינת השרון שנקראת כיום "גן החשמל", יצרו מותג ושפה גרפית למקום ונוצר באז סביב המתחם. במקביל חודשה ונבנתה הגינה המרכזית של השכונה, דבר שסייע למיגור תופעות זנות ופשיעה שהיו נחלת המקום בעבר.
2. מעג"ל – מרחב עסקים גיאוגרפי לקידום. עיריית תל אביב פיתחה לאחרונה את מודל המעג"ל שענינו כאמור, התארגנות של עסקים שפועלים במתחם גיאוגרפי מסוים.  מדובר בהתאמה לישראל של מודל  BID שמוכל ופועל בעולם.

זו השתלשלות הדברים בתל אביב: ראשית, עיריית תל אביב יזמה סקר צרכים והיתכנות שבוצע יחד עם חברת Build , חברה שעובדת עם רשויות מקומיות ועם יזמי נדל"ן ועוסקת ביצירת מקום. החברה מלווה את התהליך משלב ההיתכנות, דרך שלב גיוס העסקים והליווי של התהליך לאורך זמן. לאחר הסקר, החליטו לצאת לדרך בפיילוט בשני מקומות בעיר. האחד כיכר גבעון ושני בשכונת גן החשמל. למעגל עסקים התל אביבי הצטרפו עסקים עם אג'נדה ונוצרה קהילת עסקים שעובדים בשיתוף פעולה למען מרחב עיסקי ולמען מרחב ציבורי טוב יותר. העסקים בגן החשמל התאגדו בעמותה שנקראת "עמותת מעג"ל גן החשמל".

3. עמותת מעגל גן החשמל היא התאגדות חדשה ובה חברים כיום כ- 35 עסקים מקומיים, קטנים ובינוניים שפועלים במטרה ששכונת גן החשמל תתפתח כמרחב עירוני שוקק ומצליח.

הועד המנהל מורכב מבעלי העסקים המחויבים לתהליך ומבינים את הפוטנציאל שלו לטובת המרחב הציבורי, התושבים, העסקים והמבקרים במקום. בראש הועד עומד כיום מעוז ינון הבעלים של 'אברהם הוסטל' המצוי בשכונה. ענבל שתיוי מנהלת כיום את הארגון בכריזמתיות, במקצועיות ובחן. היא מכירה כל אחד מבעלי העסקים באופן אישי ונגישה לכולם על בסיס יום יומי.

"העסקים פה – כל אחד הוא עולם. לעסקים פה אופי משלהם ותפיסה ברורה, עסקים עם אג'נדה. אלה עסקים ארטיזנלים, ייחודיים" אומרת ענבל.

מדוע כדאי לעסקים להצטרף למעגל גן החשמל?

איך קורה שעסקים מוכנים להתאגד בכדי לשפר את המרחב הציבורי? הרי זה עולה להם כסף, דמי חבר והם משקיעים זמן בפגישות עמותה… מה הם מקבלים מההתארגנות הזו? מה האינטרס?

בסיור בשכונה פגשתי בעלי עסקים שיש להם עניין במרחב עירוני תוסס ופעיל. הם מאמינים בכוחה של התאגדות לקדם עניינים מול הרשויות. מאמינים שיחד זה כוח. הם מקבלים אוזן קשבת וגורם שפועל לטובתם עם הרשות המקומית. לטובתם זה גם לטובת הכלל, המרחב הציבורי, העירוני, לטובת התושבים וכן, בסופו של דבר גם עבור העסקים עצמם.

חגית כספי, מנהלת PULP , מאמינה במקומיות, בלוקאליות. "אני מאמינה שקבוצה יכולה להשיג יותר מפרט. במיוחד מול גוף עירוני. לקבוצות עסקים שמתאגדים יש יותר כוח והם יכולים להשיג דברים מעניינים ולייצר שכונה" היא אומרת. לדבריה, חשוב שהעמותה תגרום לשכונה לקבל טיפול והתייחסות מהעירייה בנושא תברואה, תאורה, טיפוח וטיפול בהומלסים.

גם נמרוד לביד, מנהל קבוצת הירו ראמן של אהרוני, מאמין שיש יתרון בהתאגדות של עסקים ובקיום של גורם ש"אפשר לשתף אותו בצרותיך ולקוות שדרכו יגיע הפתרון". לביד מדבר על היכולת של עסקים לאחד כוחות כדי לייצר עניין שכונתי. "ברמה העצמאית אני יכול ועושה דברים כדי להביא לקוחות" הוא אומר ועם זאת, השאיפה שלו שבאמצעות העמותה יהיה אפשר לייצר תנועה רבה יותר של אנשים בשכונה. "האינטרס שלי בקידום פעילות שכונתית אטרקטיבית כמו למשל שוק סופשבוע היא לא מתוך כך שאני נקודת ממכר חד פעמית, אלא כדי שיהיה דיבור, שאנשים ידעו שיש פה סצינה, שיש אופי לשכונה, ווייב גיאוגרפי ויגיעו יותר".

מהם המפתחות להצלחת מודל מעג"ל – מעורבות עסקים גיאוגרפי לקידום?

שאלתי את ענבל לגבי הכלים להצלחת יישום המודל בשכונת גן החשמל. זה מה שאמרה:

1. שיתוף פעולה עם עיריית תל אביב הוא הגורם המרכזי להצלחה. המינהלת לקידום עסקים בעיריית תל אביב משמעותית בתהליכי העבודה ומעניקה תמיכה וליווי לפעולות שמניעה העמותה.
2. איגום משאבים עם מחלקות שונות בעירייה. העמותה לא פועלת לבדה, אלא בהתאם למודל הפעילות, נמצאת בקשר מתמיד עם האגפים והמחלקות המגוונות ועם גופים כמו שפ"ע – שיפור פני העיר וסל"ע – סיירת לבטחון עירוני. לדוגמא ענייני תברואה, שלטים ומאור מטופלים  על ידי עירייה. לעמותה ערוצי תקשורת ישירים עם גורמי המפתח, דבר שמסייע לקידום הנושאים שעל הפרק.
3. הקשבה לעסקים ותקשורת ביניהם. לעמותה מספר ערוצי תקשורת עם העסקים וביניהם: למשל, קבוצת וואטסאפ, מיילים, דף פייסבוק ישיבות ועד ובעיקר- נגישות מלאה ומפגשים יומיומיים פנים אל פנים עם מנהלת העמותה.

לסיכום

הגעתם עד פה? השקעתם!

קראתם על האג'נדה שבבסיס מודל מעג"ל עסקים, על שכונת גן החשמל בעבר ובהווה, על אינטרסים של עסקים לחבור ולפעול יחד למען מרחב עירוני תוסס ופעיל ועל מפתחות להצלחה. ועכשיו, מה שנשאר לכם זה להגיע לשכונת גן החשמל בתל אביב ולראות את הדברים מקרוב.

צידה לדרך:

על מודל מעג"ל תוכלו לקרוא באתר עיריית תל אביב

10 צעדים להתנעת מעג"ל עסקים – באתר חברת build

על האתגרים והסכנות במודל  BID ובמודל מעג"ל. עידן עמית במגזין שפת רחוב

להתעדכן לגבי פעילויות בשכונה – עמוד הפייסבוק של שכונת גן החשמל

סיור בשכונת גן החשמל – תוכלו לעשות בעזרת המסלול שהכין תומר שלוש חשמל באוויר

סרטון