סן פרנסיסקו חוגגת 'קיץ של אהבה'

איזו עיר מקסימה היא סן פרנסיסקו! מזל שיש לי שם משפחה. זו עיר יפה, צבעונית, מעניינת, קרירה ולכן מושלמת לטיול בקיץ. היות ואת כל "החובות" התיירותיים עשיתי בשנים קודמות, הפעם הגעתי לביקור משפחתי נטו, לסיור תערוכות ולטיול בטבע: חווית קיץ מיוחדת.

נתחיל באהבה. למעשה בהיסטוריה עירונית ובאהבה.

The Summer of LOVE

בעוד בישראל מציינים חמישים שנה לכיבוש, או להבדיל, חוגגים יובל לשחרור ירושלים, בסן פרנסיסקו חוגגים חמישים שנה לקיץ של אהבה.

מדובר בקיץ של שנת 1967, בו תוך תקופה קצרה הציפו את העיר 100,000 צעירים. הם התאספו באזור רחוב הייט, בחיבור רחוב אשבורי והתפרשו עד הגולדן גייט פארק. אלה היו קבוצות בוהמיות שקבלו רוח גבית מאינטלקטואלים ופעילים אקטיביסטים מאוניברסיטת ברקלי.

הסיפורים שאתם מכירים על וודסטוק? אז קודם לכן ובגדול. היפים, פרחים בשיער, אירועי מוזיקה ענקיים וכל זה… אבל מעבר לעניין 'הסקס, סמים ורוקנרול', היו מסרים של צדק חברתי, קהילתיות ובריאות. היה משהו אופטימי באוויר, משהו בריח מתוק. מהקיץ הזה סן פרנסיסקו קבלה את הדימוי של עיר חופשית וליברלית. דימוי ומציאות שתקפים בפועל עד היום.

התערוכה במוזיאון De Young

אל התערוכה שנקראת 'חווית קיץ של אהבה' במוזיאון דה יאנג, הלכתי עם לינדה, או בשמה העברי יהודית. בזמנו היא היתה נשואה טרייה ואם לשלושה ילדים קטנים. שאלתי ושמעתי סיפורים מיד ראשונה. "אני השתתפתי רק בכינוסי המחאה ההמוניים נגד מלחמת ויאטנם. מדי שבת היו מחאות בפארק והן היו שקטות. הלכנו עם הילדים."

ג'ודי, חברת המשפחה, מספרת שבעצם הקיץ הזה, למרות הדימוי הפרחוני והעליז, היה משבר עצום מבחינה עירונית. לאלפי האנשים שנהרו לעיר לא היה מה לאכול והיכן לישון. הם ישנו בפארק ועל מדרגות הבתים, רבים מהם מסוממים והיוו מטרד נוראי לשכנים.

ג'ודי ספרה גם על כל מיני כינוסים ומפגשי קבוצות חלקן הזויות שהיו נפוצים מאוד. למשל זכור לה ביקור אצל סוג של רב שבמקום תפילה, סיפר בעל פה את סיפורי המקרא לקהל שהתאסף והצטופף בביתו. אוירה מיסטית, נשים מניקות בציבור, דברים כאלה.

כמובן שהיא צינזרה הרבה ולא סיפרה לי מה היה שם באמת. אבל החיוך זרח על פניה כשתארה את הימים הללו.

התערוכה The summer of Love Experience צבעונית ומעניינת.  היא כוללת ביגוד אופייני לתקופה, טקסטים עם מסרים חברתיים וגילויי דעת, מוזיקה, וידאו, צילום, אמנות פסיכודלית ועיצוב גרפי שהיה חדשני לאותה עת ובא לידי ביטוי בעשרות פוסטרים ובעטיפות תקליטים. המידע הויזואלי בתערוכה גדוש ולדעתי מרהיב. צילום מצב תקופתי.

תוכלו לראות לעומק עוד מהתערוכה  כאן.

משיחות עם מכרים מקומיים, הם ציפו ליותר. למשל, הם ציפו לעיסוק בשאלה – מה לגבי ההשפעה של הקיץ הזה?

באמת, מה קרה מאז?

מלחמת ויטנאם הסתיימה ב 1975. תחושת הסולידיות והקהילתיות שאפיינו את רוח התקופה שינו כיוון. אמריקה במקום אחר.  גם הסמנטיקה השתנתה.

סן פרנסיסקו היא כיום עיר יקרה. הדיור וגם עלות המחיה התייקרו מאוד עד כדי כך שעל פי דיווח עדכני במגזין פורבס סקרים מראים ש 46% מילידי דור המילניום מעוניינים לעזוב את העיר ואת אזור המפרץ.

יש הרבה תכניות מיוחדות לאנשים חסרי בית ואף הוקמה מחלקה עירונית שמרכזת את כולן . הנושא של דיור ועלות מחיה מעסיק את העיתונות המקומית מדי יום.

שכונות שונות עוברות תהליך ג'נטריפיקציה וכל בוקר רואים אוטובוסים של גוגל ושל חברות היי טק אחרות מסיעים את ברי המזל ובעלי הממון מבתיהם המקסימים בעיר – למקום העבודה שלהם בעמק הסיליקון.

ג'ודי פנסיונרית של תאגיד גדול ומטיילת בעולם.

ומה קרה עם לינדה?

חמותי הנפלאה, החליפה את שמה ליהודית, עלתה לישראל עם משפחתה ב 1968 וגרה בקיבוץ בצפון עד היום הזה. נראה לי שהיא זו שהגשימה את חזון הצדק החברתי והקהילתיות של 'קיץ של אהבה'.

——————————————————————————
על מוזיאונים ותערוכות נוספות ומיוחדות בעיר אכתוב בהמשך:

• המקדש החילוני – הלוא הוא SFMoMa, המוזיאון לאמנות מודרנית.
• המוזיאון היהודי העכשווי
• יארבה בואנה – מרכז אמנויות
  —————————————————————————

ולסיום תזכורת:
הנה קישור לפוסט קודם שלי על סן פרנסיסקו – A great public space creates a community 

להתראות בקרוב!