הרחבה לפני בניין קומקסט ברחוב מרקט בפילדלפיה, היא מקום פתוח.
כשאתם עוברים ברחוב תוכלו לצעוד פנימה, לשבת בקיץ על כסאות ניידים שנמצאים בצל עצים ולאכול ארוחת צהריים. תוכלו לשכור אופניים במקום או פשוט לנוח מהמולת העיר. זהו מתחם גדול, מעוצב ונקי, שעשוי להראות כמרחב ציבורי, אבל למעשה מדובר בשטח פרטי פתוח ששייך לתאגיד התקשורת הגלובלי הענק- Comcast.

בשלטים הקטנים המוצמדים למקומות שונים במתחם כתוב בפירוש מה אסור לעשות במתחם הזה:
- להפגין ולחלק עלונים
- לשדל
- להחליק על סקייטבורד
- יש לרסן את הכלבים.
למה? כי זהו מתחם פרטי. יש לו גבולות והם ברורים.
איך תדעו שנכנסתם למתחם פרטי, למרות שהוא פתוח לצבור והוא נראה כמו מרחב ציבורי?
חפשו את הקווים.

לפעמים רק שני קווים מפרידים בין הפרטי לציבורי. זה מה שכתוב ביניהם:
SPACE WITHIN BUILDING LINES NOT DEDICATED
או
AREA BEHIND THIS PROPERTY LINES – NOT DEDICATED
מה זה Not dedicated ?! זה דורש הסבר. הנה מה שמצאתי באתר PlanPhilly:
הכוונה במילים הללו היא למעשה הכרזה שהאזור מעבר לקווים הוא אזור פרטי. אתם יכולים להתהלך בו אבל אל תחשבו שזה מקום ציבורי.
המילים הללו וכן השלטים התלויים במקום מבהירים הלכה מקומית כי גם אם האזור שמחוץ לבניין אינו מגודר ואנשים מתהלכים בו באופן שגרתי וחופשי, הם לא יוכלו להכריז בעלות על השטח ולתבוע זכות Public Right-of-way , זאת אומרת לטעון בבוא הזמן כי השטח הזה, מעליו ומתחתיו, הוא ציבורי. עוד על ההלכה הזו והסוגיות המשפטיות הרלוונטיות, תוכלו לקרוא באתר PlanPhilly, העוסק בתכנון עירוני בפילדלפיה.
קווי הגבול יכולים להיות מסומנים בכל מיני אופנים: את אלה צילמתי ברחוב מרקט.


בואו נביט רגע על פרטיות וציבוריות במרחב העירוני
קחו למשל את הקניון. "הקניון", כותבת ארנה קזין בחיבורה במרחק הליכה, "אינו זירה ציבורית לאדם החופשי. והוא אפילו לא זירתו הציבורית של האזרח המדינה, אלא זירה ציבורית, בבעלות פרטית, לצרכנים".
הקניון הוא אכן מבנה סגור בדרך כלל, המיועד לקניות בלבד, למרות שלעיתים הוא מתחפש לזירה ציבורית.
אבל מה לגבי מתחמים פרטיים פתוחים?
בעיניי, כאשר חברה פרטית מטפלת במרחב העירוני, מייפה ומטפחת אותו זה דבר מועיל ומבורך. עם זאת, חייבים לזכור כי יש ערך עצום למרחב עירוני שהוא ציבורי ופתוח לציבור.
מדוע? משום שחירות אזרחית ודמוקרטיה יכולות להתקיים רק בזירה ציבורית. הזכות לשהות, להביע דעה, למחות ולהפגין מוגבלות בדרך כלל במרחב פרטי, כי שם תמיד נהיה כפופים למרות בעל הבית. הדמוקרטיה, האזרחים והעיר בה הם חיים, זקוקים למרחבים ציבוריים.
אתם מכירים סימונים דומים בישראל?
להתראות בקרוב, עפרה

כתיבת תגובה