בשבת בבוקר הטלוויזיה החלה לשדר את מצעד הנשים בוושינגטון הבירה. בעשרות מוקדים בארצות הברית ובעולם הצעדות יוצאות לדרך. כאן בפילדלפיה, מזג האוויר סגרירי וקריר אבל זה לא ירתיע אותי! זה רגע היסטורי שלא מחמיצים. ירדתי לרחוב ובמרחק 15 דקות הליכה מהדירה שלנו במרכז העיר, בדרך בנימין פרנקלין, זרם מצעד הנשים של פילדלפיה. הלכתי לשם.
זה היה מפגן אזרחי זועק ותוסס
החברה האזרחית צועדת. נשים וגברים, משפחות וילדים, צעירות ומבוגרות בכל הצבעים והגדלים צועדים על הכביש הרחב הסגור לתנועת מכוניות נושאים שלטים שהכינו בעצמם. הן מתקדמות יחד לעבר כיכר שנקראת The Oval , ולפניהן מוזיאון האמנות המפורסם של העיר. ואני איתן.
מילה על מסרים חברתיים
איך האווירה? האנרגיות חיוביות, אוירה של בעד. בעד זכויות אדם, בעד שיוויון זכויות לנשים, בעד השוואת שכר נשים לשכר גברים, בעד שוויון זכויות לשחורים, לבני כל המגדרים והנטיות המיניות, בטחון למהגרים ולבני דתות שונות. ויחד עם זה הרבה חשש ודאגה מהשלטון החדש ומהנשיא שהושבע ואתמול נכנס לתפקידו. ובעיקר, הציבור הנשי וההומניסטי קרא קריאת אזהרה לטראמפ ולממשל החדש שלו: שימעו אותנו! אנחנו כאן ויש לנו מה לומר, לא נוותר על הערכים שלנו.
מילה על התארגנות
הפעילות לארגון המצעדים התחילה שבועות לפני היום עצמו וצמחה מרמת השטח. התארגנויות של קבוצות נשים וארגונים נעשו בעשרות מוקדים. הנשים התגייסו, הכינו שלטים והעבירו דרכם מגוון מסרים אישיים, חברתיים, כנים. עם זאת, אף אחד לא העריך את העוצמה של התנועה שראינו היום צועדת. מאות אלפי נשים צעדו היום ברחבי ארצות הברית. וההערכה שבפילדלפיה לבדה צעדו 50,000 נשים.
צעדתי בתוך הקהל העצום הזה. נשים וגברים שואפי טוב ומודאגים. לצד סמלי שלום ואהבה, ראיתי גם לא מעט שלטים ומסרים זועמים כאלה: "טראמפ לא הנשיא שלי". אבל מעל הבמה המסרים היו: רזיסט! להתנגד! וגם – כעת הזמן להתארגן, להמשיך את הפעילות כדי שהערכים שלנו לא יתמוססו.
מילה על מיתוג
האמריקאים אלופים בזה. הצבע- ורוד. המוצר- כובע סרוג ביד. ובשמו – "פוסיהאט". בצעדה עשרות נשים וגברים חבשו כובעי צמר ורודים בצורת אזני חתול. מדוע? מסר כנגד האמירה המביישת של טראמפ שסיפר כי אחז לאשה במפשעה = פוסי. הנשים קבלו מבעוד מועד הוראות לסריגת הכובע בצורת חתול = פוסיקט, ועשו זאת באופן אישי ועצמאי. בגאווה ובהתרסה חבשו את ה"פוסיהאט" הורוד הזה על הראש. הפוך על הפוך. ככה התחיל רעיון הכובעים – מיוזמה של בחורה צעירה אחת (ותודה לענת שלו שהפנתה אלי את המידע)
יש משהו ביכולת ההתארגנות האמריקאית ובפעילות החברה האזרחית שלה שמרשימה אותי. מאוד.
מילה על מרחב ציבורי
מה שראיתי הבוקר היה כיבוש של המרחב הציבורי העירוני. בכל ערי ארצות הברית ראינו הפקעה של הכבישים, המשעולים והכיכרות מהמכוניות הפרטיות וכיבוש של המרחב הזה על ידי זרם של נשים ואנשים, אזרחים, הולכי רגל, שצועדים, מתכנסים ומביעים את עצמם. אל תזלזלו לעולם בחשיבות מרחב ציבורי. כיכרות ורחובות הם מתחמים ציבוריים והם שייכים לציבור. חשוב לייצר מרחבים כאלה.
אז אסכם במיצוי ההתרשמות שלי:
1. החברה האזרחית האמריקאית חזקה, פעילה, חיה ובועטת מלמטה.
2. לדמוקרטיה האמריקאית יש עוצמה שבאה לידי ביטוי לא רק אחת לארבע שנים. הכוח הוא בהתארגנות וגם בנחישות, ביצירתיות ובאמונה כי אפשר לשנות.
3. המרחב הציבורי חשוב מאין כמותו והוא מאפשר לקיים פעילות אזרחית משמעותית בריאה.
ושלושה קישורים כצידה לדרך, לפני שתלכו:
1. אם אתם רוצים לסרוג כובע ורוד עם אזני חתול – זה האתר לכך Pussyhat
2. על תפקידן וחשיבותן של כיכרות ציבוריות כדאי לכם לקרוא בספרה החדש של Catie Marron – City squares
3. הזדמנות להזכיר פעילות פורצת דרך של נשים בחברה האזרחית הישראלית – "נשים עושות שלום"
רוח המקום 
כתיבת תגובה