מתי לאחרונה הייתם ב'אור יהודה'?
מה הדימוי שעולה בראשכם כאשר אתם חושבים על 'אור יהודה'?
בוודאי משהו כזה:
זה מה שאני חשבתי…
ומעשה שהיה כך היה: ביום שישי בבוקר הצטרפתי לסיור ספרותי שיזמה ואירגנה גילה טל. גילה, גמלאית צ.ה.ל, הקימה עסק קטן המשלב שתי אהבות שלה : ספרים וטיולים. באמצעות מערך הסיורים שפיתחה, בעסק ששמו "גילה טל – מילים מטיילות", היא לוקחת אותנו למסע שהוא חוויה עשירה ומרתקת בערים ובעיירות שונות בארץ, בעקבות ספרים וסיפורים.
הסיור באור יהודה הוא מסע למורשת יהדות בבל, היא יהדות עיראק. הסיור, בן 4 שעות מתחיל במרכז למורשת יהדות בבל. כאן ההפתעה מתחילה.
מסתבר שיש לאור יהודה, עיר שראשיתה במעברות, המשכה בשיכוני עולים ונמצאת היום בסוג של התפתחות, לעיר הזו יש פנינה תרבותית. יוצאי עיראק ומשפחותיהם יכולים להיות גאים. רבים לא מודעים לכך, אבל לדעתי מרכז התרבות הזה שווה ביקור.
ראשית, הבניין מרשים. מיד מבחינים כי הושקעו בו כספים רבים. שנית, נעשתה במקום עבודת תכנון, מחקר וחשיבה רצינית. גם הביצוע איכותי, המוצגים מעניינים, התצוגה עדכנית ונגישה וההסברים שקבלנו שם מהמדריכה המקומית היו בהירים ומרתקים.
אם מישהו ממשפחתכם יוצא עיראק או בכלל, עלה לישראל בשנות ה- 50 , הוא יתרגש מהביקור במקום. ואתם תתרגשו יחד איתו.
הסיור של גילה טל הוא חוויה רב חושית. באמצעות טקסטים מספרים (מפריח היונים של אלי עמיר, בית הסודות של מיכל חזון, ויקטוריה של סמי מיכאל ועוד) , באמצעות מוזיקה ובליווי קטעי משחק של השחקנית ענת אביעד וטעימות של מטעמים עיראקיים – נכנסנו לעולם מופלא ומרגש.
ואיך אור יהודה נהנית מכך? תיירות מקומית נכנסת לעיר וחווה את הפן המוצלח של העיר.
בסיום הסיור ביקרנו בשוק המקומי המכונה "עיראק הקטנה". פנינה חבויה של חנויות זעירות, עסקים קטנים ושפע של מאכלים, ריחות, מראות וטעמים. אנחנו היינו התיירים וכמובן שהצטיידנו במגוון מאכלים לשבת: מניי קובה, משקאות ומטעמים אחרים.
אז כך נראית בעיניי הדרך להצלחה עירונית: שילוב של מוסדות תרבות איכותיים, יזמות אישית ועסקים מקומיים. כלכלכה מקומית מקיימת הלכה למעשה.
נשאר טעם של עוד.
(הערה טכנית לסיום: לכם הקוראים שמקבלים את הפוסט במייל אני ממליצה להכנס לאתר ולקרוא דרך המחשב, רק כך תצליחו לראות את כל התמונות.)
רוח המקום 
כתיבת תגובה