עיר להולכי רגל
אחד הדברים הראשונים בהם הבחנתי כשעברתי להתגורר במרכז העיר פילדלפיה, היא העובדה כי הרחובות צרים! הצמתים קטנים וכשחוצים את הכביש, תוך "שלושה ארבעה צעדים" נמצאים בצד השני של הרחוב. במרכז העיר הרחובות מסודרים 'שתי וערב', דבר שמאוד עוזר לי להתמצא, ותנועת כלי הרכב בדרך כלל חד סיטרית. להולכי רגל כל זה מאוד נוח.
זו עיר בגובה העיניים, עיר אנושית וניתן להסתדר בה בקלות ובנוחות ללא רכב פרטי.
במרכז העיר הכל ממש קרוב. המרחקים מהדירה שלי לסופרמרקט, לבית המרקחת, לבית הספר, לסטודיו הפילטיס, למסלול הריצה על הנהר, למוזיאונים ולגלריות, לשוק, לספריה, לבית הקולנוע, למסעדות, בתי הקפה, לפאבים ולחנויות הרבות – להכל, הם מרחקי הליכה!
זו איכות חיים שלא הכרתי בארץ. כנראה משום שלא גרתי במרכז תל אביב… או במרכז כל עיר אחרת… וזה שינוי מרענן.
תוסיפו לזה את העובדה שהרחובות מעניינים ומפתיעים, שיש גינות ציבוריות מטופחות, ציורי קיר מהממים ותחבורה מגוונת ונוחה, תקבלו עיר רבגונית המותאמת להולכי רגל.
על פי ג'יין ג'ייקובס (Jane Jacobs) , עיתונאית וכותבת חלוצה על עירוניות בארצות הברית, 'רבגוניות' היא מהות הכרחית כדי ליצור עיר או שכונה נוחה ונעימה להליכה וגם בטוחה לתושבים, מהות כזו יוצרת פעילות כלכלית וחברתית בריאה ברובע עירוני. בספרה מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות , ג'ייקובס מתייחסת לצורך ברבגוניות במסחר אבל גם בתרבות, בנוף ובגיוון האנושי.
לדבריה ישנם ארבעה תנאים הכרחיים ליצירת רבגוניות של ממש ברחובות העיר ובשכונותיה. אלה הם:
1. עירוב שימושים – הרובע ישמש ליותר מפונקציה אחת (שינה, מסחר, תרבות). עירוב שימושים יגרום לכך שהעיר תהיה פעילה ותוססת בכל שעות היממה והמדרכות מלאות באנשים ולכן בטוחות.
2. הבלוקים יהיו קצרים, הצמתים קרובים זה לזה, דבר שיאפשר תנועה נוחה של התושבים ויעודד הליכה ומסחר.
3. שילוב של בניינים ישנים וחדשים יאפשר מגורים נגישים מבחינה כלכלית למגוון אוכלוסיות ובכך יעשיר את האופי של הקהילה.
4. ריכוז משמעותי של אנשים ובכלל זה של דיירים קבועים, וציפוף בתי מגורים על קרקע המיועדת למגורים, יגרום לפריחה חברתית כלכלית של עיר.
איך זה אצלכם בעיר או בשכונה?
למי שמתעניין בתורה כולה כדאי לעיין בספרה המכונן שיצא גם בעברית.
עד כאן להפעם…המשך יבוא…
רוח המקום 
כתיבת תגובה