צעד שני: התחילו ללכת
הליכה רגלית היא הדרך הטובה ביותר להכרות עם עיר. עיר מוצלחת היא כזו שניתן ללכת בה בבטחה, להגיע בקלות ממקום למקום תוך כדי צעידה עצמאית.
לא מעט נכתב על משמעות ההליכה, השיטוט ברחובות.
ארנה קזין, למשל, כתבה את החיבור "במרחק הליכה" שיצא בהוצאת בבל. מומלץ ביותר לקרוא. היא מתייחסת לשוטטות בעיר כאנטיתזה לתרבות הצריכה.
… "על רקע תרבות הצריכה, יש להליכה ברגל לשמה בחוצות העיר כוח פוליטי (השפעה על מאזן הכוחות בחברה), כוח פסיכולוגי (השפעה על עצמיות ועל עצמאות) וכוח תרבותי (השפעה על היפה והטוב)….כי בהליכה קצב הנשימה הולם את קצב המחשבה. הלך הרוח, כשמו קשור בפסיעה." (עמ' 62)
עוד אתייחס בהמשך לקשר של צעידה חופשית לשחרור מתרבות של שיווק וצרכנות, לחירות ולחופש לחשוב, להרהר, ובמקביל להיות בין אנשים.
בהקשר הזה התענוג שלי בצעידה ברחובות העיר הוא עצם ההפתעה. עבורי העיר היא מרחב מגוון, מפתיע ומסקרן. רוחש ומתרחש. משתנה ומתהווה. מה שנשאר לעשות זה פשוט ללכת ולהתבונן.
מסתבר שיש גם שימוש עסקי למשמעות של מרחקי הליכה עירוניים. הכירו את מיזם Walk Score. זוהי אפליקציה שהיא כעת חלק מחברת הנדל"ן Redifin. ייעודו של המיזם "לקדם שכונות ברות הליכה. היות ושכונות כאלה הן אחד הפתרונות הפשוטים והטובים ביותר לסביבה, לבריאותנו ולכלכלה שלנו." האפליקציה מדרגת את "ברות -ההליכה" של עשרות שכונות על הסקאלה בין 0-100 לפי המרחק הנדרש מהתושבים להגיע ממקום למקום, למשל: לצרכניה, לבתי ספר, גינות, מסעדות ומסחר. ככל שהציון שהשכונה מקבלת גבוה יותר, כך היא נחשבת לשכונה ברת הליכה, ונוחה יותר לתושבים. הציון מאפשר לתושבים ולמתעניינים בקניית דירה להחליט על מיקום הקניה בהתאם לנתונים ברורים שמשפיעים על איכות חייהם. גאוני.
רוח המקום 
כתיבת תגובה